עת"מ 55002-09-16 חיפה ואח' נ' לעררים ואח'

1.המבקשות עותרות להאריך המועד להגשת עתירה מנהלית, ולחלופין להבהיר מועד הגשת העתירה. נושא העתירה שתוגש, אם תוגש, הוא החלטה שניתנה ע"י ועדת משנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה מיום 11.7.2016 שהומצאה למבקשות ביום 14.7.2016 בעניין תוכנית חפאג/1200/ב המתייחסת לבתי הזיקוק בחיפה. המבקשות עותרות כי יוכלו להגיש עתירה תוך 45 ימים מן היום שבו יובהר כי ההחלטה סופית ולא תובא לדיון נוסף בפני הועדה הארצית לתכנון ובנייה.

2.עפ"י הבקשה אושרה התוכנית הנ"ל ע"י הועדה המחוזית . לאחר האישור הנ"ל, לאור השגות המבקשות, שמעה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה מספר עררים על התוכנית, וביום 11.7.2016 ניתנה החלטת ועדת העררים אשר אישרה את התוכנית, לאחר שערכה בה שינויים.

3.לאחר החלטת ועדת העררים העלו מספר חברים במועצה הארצית בקשה לפי סעיף 6 (ב) לחוק התכנון ובנייה התשכ"ה- 1965 לעריכת דיון חוזר במועצה הארצית לתכנון ובנייה, ובמקביל, כך עפ"י הבקשה, הועלתה יוזמה כי המועצה הארצית תקיים דיון בתוכנית. עפ"י הבקשה בישיבת המועצה האחרונה הועלתה ע"י יו"ר המועצה הצעה כי המועצה תדון בתוכנית בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה. מכאן טוענות המבקשות, אשר מתנגדות לתכנית ומבקשות לתקוף אותה, כי כל עוד לא נפלה הכרעה סופית, ראוי להאריך את המועד להגשת עתירה, לאור האפשרות לפיה המועצה הארצית תדון בתוכנית.

4.המשיבים 1-4 הגישו תגובה באמצעות הפרקליטות. עפ"י התגובה אין התנגדות למתן ארכה "במישור העקרוני". עפ"י התגובה, סוגיית היתכנות קיום דיון חוזר בתוכנית ע"י המועצה הארצית הוצגה בפני היועץ המשפטי לממשלה, ומדובר בסוגיה ש"גלומה בה מורכבות, אין היא נעדרת חשיבות ציבורית, וטרם סוכמה לגביה עמדת המשנה ליועץ". המשיבות 1-4 אינן מתנגדות למתן ארכה בת 30 ימים, כאשר הודעה מעדכנת לגבי עמדת המדינה או לגבי לוח זמנים משוער לסיכום הדיון תימסר לצדדים ולבית המשפט סמוך לאחר שתגובש. המשיבות 1-4 ביקשו לרשום הערתם כי אין בהסכמה זו כדי למנוע מהן להעלות מאוחר יותר כל טענה בדבר עצם זכותם של מי מהמבקשים להעלות טענה להארכת מועד בנסיבות עניינו שלו (ראו האמור בסעיף 7 לתגובה).

5.המשיבה מס' 8- בתי זיקוק טוענת כי ספק אם קיימת סמכות למליאות המועצה הארצית לדון בתוכנית, אשר נידונה בהליך תכנוני ארוך, ועל כן אין לתת ארכה להגשת עתירה. מכל מקום, ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה, יש להאריך את המועד בשבועיים מן היום שבו תקבלנה המבקשות הודעה, כי התוכנית לא תועלה בפני המועצה הארצית, בין עפ"י החלטת המועצה ובין עפ"י החלטת היועץ המשפטי לממשלה.

6.המשיבה מס' 9 הודיעה כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, ואילו המשיבה מס' 13 מסכימה לבקשה.

7.עיינתי בטענות הצדדים לרבות בתגובות ובתשובה, לאחר ששקלתי את הסוגיה הנדונה, באשר לאי הבהירות הנוגעת לסמכות המועצה הארצית להידרש לתוכנית לאחר החלטת ועדת המשנה לעררים שהמועצה הארצית האצילה לה את סמכותה (ראו לעניין זה הוראות סעיפים 6 ו- 110 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965), לאור הודעת המשיבות 1-4 כי קיימת אי בהירות באשר לסמכות המועצה הארצית לדון בתוכנית, ומאחר והמועצה הארצית אמורה לפעול עפ"י הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ומאחר שלא ברור אם מדובר בהחלטות סופיות, מצאתי להאריך את המועד להגשת עתירה מנהלית, בשלב זה, ב- 90 ימים מהיום. הארכה ניתנת על מנת לעקוב אחרי החלטות המועצה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה. בחלוף 120 ימים יבחנו הצדדים את עמדותיהם מחדש, ויהיו רשאים לפנות לבית המשפט בכל בקשה מתאימה בהתאם להתפתחויות.

8.יחד עם זאת, ככל שתוך התקופה האמורה יודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין המועצה הארצית מוסמכת לקיים דיון או תודיע המועצה הארצית כי אין בכוונתה להעלות נושא התוכנית לדיון מחדש, תוגש העתירה תוך 45 ימים מן היום שתימסר הודעה כאמור, לפי המוקדם.

9.לאור הערות וטענות שהועלו בתגובות הצדדים אין לפרש החלטתי זו כמתן צו ביניים מכל סוג ומין.