עת"מ 54236-11-14 גרין מיחזור א.א. ומכולות בע"מ ואח' נ' מנהל מחוז ת"א המשרד להגנת הסביבה ואח'

כללי:

1.עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים לבטל את החלטת המשרד להגנת הסביבה (משיבים 1-5), שבגללה סורבה בקשת העותרים לקבלת רישיון עסק עבור תחנת מעבר לפסולת בניין במגרש הידוע כגוש 6178 חלקה 63 (להלן: "העסק"), ולהורות למשיבים 1-5 לייתן לעותרים רישיון עסק והיתר בנייה לתחנת מעבר כזו.

לחלופין מבקשים העותרים, להשיב את הדיון בבקשה למשיבים 1-5 ולהורות להם לקיים דיון ענייני על בסיס שיקולים מקצועיים וקריטריונים שוויוניים.

2.ההחלטה שכנגדה מופנית העתירה ניתנה בתאריך 24.1.2013 על ידי משיב 2 מכוח סמכותו כנותן אישור לפי סעיף 6 לחוק רישוי עסקים (ראה נספח 3 לעתירה), וזאת בהמשך לבקשה שהגישו העותרים לגורמים ברשות העירונית רמת גן לקבלת היתר בנייה ורישיון עסק עבור העסק הנ"ל (הבקשה לא צורפה לעתירה).

3.לטענת העותרים, בקשתם סורבה על ידי המשרד לאיכות הסביבה מ- "שיקולים תכנוניים" כביכול, כאשר כעבור זמן גילו העותרים להפתעתם, שכאשר בקשה דומה הוגשה על ידי חברה אחרת לגבי אותו מגרש, "השתכחו" אותם שיקולים תכנוניים שהיוו את העילה לסירוב. העותרים מפנים בעניין זה למכתבי תשובה (נספחים 6 ו-7 לעתירה) שנשלחו מטעם נושאי תפקידים במשרד להגנת הסביבה לחברת מ.א טכנולוגיות מחזור בע"מ, מהם עולה לכאורה שלמשרד להגנת הסביבה אין התנגדות עקרונית להקמת תחנת מעבר במקום. העותרים טוענים למצב של איפה ואיפה אשר מצדיק לטענתם התערבות בהחלטה.

4.לטעת המשיבים, יש להורות על מחיקת העתירה על הסף מכמה נימוקים: 1) על העתירה להידחות משום שהיא אינה תוקפת החלטה מנהלית כלשהי של הרשות המוסמכת על פי החוק לתת היתרים לעסק. 2) מדובר בעתירה תאורטית משום שהמשרד להגנת הסביבה לא אישר לטכנולוגיות מחזור בע"מ להקים תחנת מעבר ואף לא הועברה לאישורו בקשה להיתר שכזה. המכתבים שאליהם מפנים העותרים הם מכתבים כלליים שאינם מהווים הסכמה, או הבעת עמדה בדבר הסכמה. 3) ככל שהעותרים תוקפים את החלטת המשרד להגנת הסביבה שניתנה בעניינם בשנת 2013 הרי שהעתירה נגועה בשיהוי רב. 4) לעתירה לא צורפו צדדים חיוניים כגון הוועדה המקומית ואולי גם חברת טכנולוגיות מחזור.

דיון ומסקנות:

4.אומר כבר בהתחלה, כי לאחר העיון בכתב העתירה ובתגובה בכתב מטעם משיבים 1-5, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעל פה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טענות המשיבים ולהורות על דחיית העתירה על הסף, וזאת מהנימוקים הבאים:

4.1ראשית, בקשת העותרים, כמנוסח בעתירה, להורות למשיבים 1-5 להעניק להם רישיון עסק והיתר בנייה ראויה להידחות ולו מן הטעם שמשיבים 1-5 אינם הגורם המוסמך על פי החוק להעניק רישיון עסק, לא כל שכן היתר להקמת עסק. משיב 2 אומנם נמנה עם הגופים שאת הסכמתם יש לקבל טרם הוצאת רישיון עסק בהתאם לחוק רישוי עסקים וצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשע"ג-2013, ואולם, לא זו בלבד שאין הוא הגוף היחיד שאת אישורו יש לקבל בהתאם לחוק זה, אלא ברי שהוא אינו הגורם שהוסמך בחוק להנפיק רישיון או לתת היתר לעסק.

אגב אורחא יצוין בענייננו, כי ניתן לראות שהמניעה מלהעניק לעותרים רישיון עסק לא נבעה אך רק מהתנגדות המשרד לאיכות הסביבה, אלא גם משרד הבריאות היה לכאורה במתנגדים (ראה נספח 1 לעתירה סעיף 2 למכתב המחלקה לרישוי עסקים). כמו כן, גורמים אחרים שנתנו לכאורה אישור עקרוני, התנו זאת בתנאים מסוימים (ראה נספח 4 לעתירה). מכאן איפא, שאין סמכות להעניק לעותרים את הסעד העיקרי המבוקש על ידם נגד המשיבים בעתירה זו.