עת"מ 53391-02-16 כהן (סלם) ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

העותרים הגישו לבית משפט זה עתירה לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998. המידע שהתבקש סב סביב הליכי חקיקה בנושאי אגרות ובעקבות הליכים קודמים. בעתירה נטען שלמרות פניות של העותרים הם אינם מקבלים מענה (לאחר ארכה אחת שהמשיבים הודיעו עליה). לאחר הגשת העתירה הודיעו המשיבים שהתקבלה החלטה בבקשה לפי חוק חופש המידע. העותרים הודיעו בהמשך לכך שהם לא עומדים על ההליך. על יסוד הודעה זו נמחקה העתירה בפסק דין מיום 10.5.2016 (תוך שהושבה גם האגרה בניכוי הסכום הקבוע בתקנות). נותרה להכרעה בקש העותרים לחיוב המשיבים בהוצאות.

עיינתי בבקשה ובתגובה שהגישו המשיבים לה. כעולה מן הבקשה ומן התגובה, העתירה הוגשה לבית משפט זה לאחר שחלף המועד שנקצב בארכה שעליה הודיעו המשיבים (תשעה ימים לאחר חלוף המועד). הגם שהרשות המנהלית לא נתנה אפוא תשובה במועד, ספק הוא אם הגשת העתירה במועד שבו היא הוגשה מצדיקה כשלעצמה את חיוב המשיבים בהוצאות לאחר שהמידע נמסר. אך המידע נמסר בסופו של דבר בחלוף פרק זמן נוסף. כלומר, חלף עוד פרק זמן לאחר הגשת העתירה לרבות החלטה של בית המשפט בה התבקש להודיע אם התקבלה החלטה בבקשה ועד כדי מתן ההחלטה בבקשה עצמה ביום 14.4.2016. במבט כולל, מדובר אפוא במקרה שבו הרשות המנהלית קיבלה את ההחלטה הסופית בחלוף פרק זמן שאינו עומד במועדים הקבועים בחוק. על כך למעשה אין חולק. ובשל כך, לרבות העתירה שהוגשה, באתי למסקנה שיש אכן מקום לחיוב המשיבים בהוצאות. עם זאת, מקובלת עליי עמדת המשיבים שלפיה אכן מדובר בהוצאות שצריכות להיות על הצד הנמוך ובוודאי שלא כפי הסכום שהתבקש (בלא כל תיעוד נוסף). זאת, בשים לב לאופן סיום ההליך בלא צורך בקיום דיון או בהגשת כתבי טענות נוספים. בשקלול כל האמור לעיל, לרבות העובדה שמדובר בעותרים שייצגו את עצמם, נקבע בזאת שהמשיבים יישאו בהוצאות העותרים בסך כולל של 1,500 ₪.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בהעדר הצדדים.