עת"מ 53325-06-14 לוי נ' עירית תל-אביב-יפו

העותר מבקש להורות למשיבה, עיריית תל אביב יפו, (להלן: המשיבה או העירייה) שלא לנקוט הליכים משפטיים כנגדו לגביית חובות ארנונה, ביחס לנכס ברחוב דרך שלמה 46 בתל אביב, בשל התיישנות או שיהוי. זוהי בתמצית העתירה שלפניי.

1. רקע הדברים

העותר, מר יצחק לוי (להלן: העותר או מר לוי), היה בזמנים הרלבנטיים בעלייה של נגריה בשם "דובדבן". העסק נכנס לקשיים והעותר נאלץ לסגור את הנגרייה. העירייה טוענת כי נותר חוב ארנונה בגין הנכס (חשבון ארנונה 0414-0460-062-12) לתקופה שעד סוף שנת 2000. העותר אינו מודה ואינו מכחיש את קיומו של החוב, שכן, לדבריו, לאור הזמן שחלף אין ביכולתו עוד לבדוק את טענות המשיבה לעניין החוב. עם זאת העותר טוען להתיישנות החוב.

החוב נשוא העתירה, העומד, נכון ליום 23.11.14 על 103,349 ₪, הינו בגין תשלומי ארנונה ומים מחודש אוגוסט 1999 ועד לחודש ינואר 2001.

אין חולק כי בשנת 2013 ביום 21.10.13 נרשמה הערת שיעבוד, בהתאם לסעיף 11א(2) לפקודת המסים גבייה, על זכויות העותר בנכס בגוש 7945 חלקה 8 ברחוב אל נקווה 10 נתניה (להלן: הנכס נשוא השיעבוד). ביום 18.2.14 בוצעה מסירה של מכתב ההתראה ברחוב שוהם 11 דירה 1 בפרדס חנה (להלן: הכתובת בפרדס חנה). ביום 10.4.14 נעשה ניסיון לבצע עיקול מיטלטלין בכתובת בפרס חנה.

ביום 7.4.14 הגיש העותר המרצת פתיחה 14204-04-14 לבית משפט השלום בת"א-יפו כנגד המשיבה, וביום 11.6.14 הגישה העירייה בקשה לדחיית המרצת הפתיחה על הסף. ביום 19.6.14 ניתן פסק דין בהמרצת הפתיחה שהורה על מחיקתה בשל חוסר סמכות עניינית (החלטת כב' השופט אבי שליו מיום 19.6.14).

ביום 2.6.14 פתחה המשיבה את תיק הוצאה לפועל 01-48000-14-0 (להלן: תיק ההוצל"פ) כתיק למימוש השיעבוד שהוטל על זכויות העותר בנכס נשוא השיעבוד. ביום 27.6.14 בוצעה מסירת אזהרה לעותר. בהמשך לכך, ביום 26.6.14 הוגשה העתירה שלפניי.

השאלה המרכזית השנויה במחלוקת היא האם נקטה העיריה פעולות לגביית החוב החל משנת 2000 ועד שנת 2013. לתמיכה בטענתה כי עשתה כן הפנתה העירייה, בסעיף 45 לכתב התשובה שורה של פעולות שננקטו, על פי רישומיה, למימוש החוב במהלך השנים.

לאור זאת, בדיון שהתקיים ביום 30.11.14, הוריתי לעותר להגיש תצהיר שיתייחס לכל אחת מהפעולות בהן טוענת העירייה שנקטה כנגד העותר לגביית החוב. העותר הגיש תצהיר בו טען, ראשית, כי מרבית הפעולות המופיעות בסעיף 45 לתגובת העירייה עניינן במשלוח הודעות תזכורת, ולאור השנים שעברו העותר אינו זוכר אם אכן התקבלו הודעות אלו אם לאו.