עת"מ 5210-08-14 איתנית - מוצרי בניה בע"מ נ' עירית נהריה

עתירה לביטול דרישות לתשלום היטלים ואגרות ששלחה העירייה לעותרת בגין נכס מקרקעין של העותרת, מכוח חוק העזר לנהריה (סלילת רחובות ותיעול צמוד) תשס"ח-2008 ("חוק העזר סלילה") וחוק העזר לנהריה (אספקת מים), תשכ"ח-1968 ("חוק העזר מים").

רקע וטענות הצדדים

העותרת היא בעלת הזכויות בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 19 בגוש 18206 ("המקרקעין" או "הנכס") המצוי בתחום שיפוטה של המשיבה, עיריית נהריה ("העירייה"). שטח המקרקעין הוא 151,508 מ"ר ובנוי עליהם מבנה בשטח של 36,917 מ"ר ("המבנה"). עד שנת 1997 שימש המבנה כמפעל לייצור מוצרי בנייה, ומאז ואילך אין לעותרת פעילות בנכס.

ביום 4.9.12 שלחה העירייה לעותרת דרישה לתשלום היטלי פיתוח בגין הנכס, שכללה את הסכומים הבאים: 15,231,241.55 ₪ בגין סלילת כביש ומדרכה על פי חוק העזר סלילה, ו-3,295,739.68 ₪ כאגרת הנחת צינורות והיטל פיתוח מפעל מים על פי חוק העזר מים. בדרישת התשלום צוין כי הסכומים חושבו לפי שטחי המבנה והמקרקעין ועל פי חוק עזר לנהריה (הצמדה למדד), תשמ"ד-1984. הסכום הכולל שתשלומו נדרש מן העותרת עמד על 18,526,981.23 ₪ ("דרישת התשלום").

לאחר שנתקבלה דרישת התשלום פנתה העותרת לעירייה בבקשות לבטלן. בפנייתה הראשונה למשיבה מיום 19.9.12 ביקשה למסור לידיה פרטים רלוונטיים בעניין העבודות שבגינן הוצאו דרישות התשלום. בפניותיה הבאות, ולאחר שהועבר לידיה מקצת מהמידע שהתבקש, טענה העותרת כי העבודות שנעשו אינן גובלות בנכס ומשכך אין יסוד לחייבה בדרישת התשלום. לאחר שפניותיה לביטול דרישת התשלום לא נענו והעירייה החלה לנקוט הליכי גבייה בקשר אליהן, הגישה העותרת את העתירה דנן.

בדיון שהתקיים ביום 7.5.15 הודיעה העירייה כי היא חוזרת בה מדרישת התשלום מכוח חוק העזר מים, תוך שהיא שומרת על זכותה להגיש בעתיד דרישת תשלום מתוקנת. בהתאם לכך קבעתי בפסק דין חלקי כי דרישת התשלום מכוח חוק העזר מים מבוטלת. כפועל יוצא מכך הצטמצמה מסגרת הדיון לדרישת התשלום לפי חוק העזר סלילה.