עת"מ 50243-09-14 דאהר נ' מ. מ. בית ג'ן ואח'

המבקש הגיש עתירה מינהלית וביחד עימה פנה בבקשה "למתן צו עשה" וביקש להורות למשיבה 1, לכנס ישיבת מליאת המועצה מיד בכדי לדון בהארכת חוזה המסיעים או ביטולו לרבות פרסום מכרז הסעות פומבי, לפי שיקול דעת והחלטת המועצה המקומית.

מאחר והבקשה לצו עשה דומה מאד בתוכנה לכתב העתירה, מבלי שהוברר האם מדובר בצו זמני, בקשתי מהמבקש להבהיר את בקשתו ובהתאם לכך הוא הודיע כי הוא מבקש צו ביניים.

בהתחשב בתוכן העתירה ובבקשה לקיום דיון דחוף, הדיון בעתירה נקבע למועד קרוב לפי יומני, סמוך לאחר המועד שנקצב להגשת כתבי תשובה, דהיינו ליום 27.11.2014 ובנוסף הוריתי למשיבים למסור תגובתם גם לבקשה בכתב.

המשיבים 1 ו-2 בתגובה מפורטת העלו טענות מטענות שונות, המשיבה 3 מסרה תשובה ובהתחשב במועד הגשת התגובות, 19.10.2014 ,20.10.14 ביחס למועד הדין בעתירה, הצעתי לב"כ המבקש לשקול המתנה לדיון בעתירה. בתשובתו מהיום הבהיר כי הוא דוחה את כל טענות המשיבים וביקש לתת סעד זמני "שכן אין להכשיר חריגה מסמכות של רשות מינהלית שחרגה ממתחם הסבירות והמידתיות".

לאחר שניתחתי את טענות הצדדים אני סבור כי דין הבקשה להידחות, מבלי שיש מקום להידרש לטענות לגופו של ענין, כל שמדובר בצו ביניים (בוודאי כשמדובר בצו עשה כהגדרתו על ידי המבקש), הרי במסגרת "מקבילית הכוחות" הבכורה ניתנת לשיקולי "מאזן הנוחות"

ראו למשל בר"ם 8601/10 ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב (20.12.2010).

המבקש התעלם בבקשתו ממרכיב זה וגם במתן התגובה לתשובות, אין התייחסות מצידו לשאלה מדוע הנזק שייגרם לעותר אם ימתין פחות מחודש ימים עד לדיון בעתירה לגופה, גובר על הנזק שייגרם במתן צו עשה המביא לשינוי המצב הקיים, הפסקת מתן שרותים, ללא דיון.

משבחר המבקש, לבקש בבקשתו לצו ביניים, את אותם סעדים המבוקשים בעתירה, הרי שראוי שהדיון בטענותיו ייערך בעת הדיון בעתירה.

לא גבשתי עמדה לגופו של ענין, ולאחר דיון בטענות הצדדים כפי שפורטו בעתירה ויפורטו בכתבי התשובה אכריע במחלוקת, למען הסדר אזכיר כי חייבתי את המשיבים להגיש כתב תשובה (להבדיל מכתב תגובה) ואני מצפה כי יעשו כן בהתאם למועד שנקצב.