|
|
תאריך פרסום : 18/08/2016
|  גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
50214-06-14
08/08/2016
|
בפני השופטת:
אסתר שטמר
|
| - נגד - |
העותרות:
1. ארדע פלסט בעמ
2. בנדור לוגיסטיקה בע"מ
עו"ד איתן בראש
|
המשיבה:
1. המועצה המקומית אבן יהודה
2. עפר שפיר ו ליאת מרקוביץ
עו"ד חיה גוגיג
עו"ד עפר שפיר ו ליאת מרקוביץ
|
| פסק דין |
עתירה לביטול חיוב ארנונה שהוטל על מחסנים של העותרות בשטח השיפוט של המשיבה ("המועצה המקומית"), לפי תעריף תעשיה.
טענות העותרות
העותרת 1 היא בעלת זכויות במקרקעין בשטח כולל של 21,486 מ"ר בתחום המועצה המקומית. מתוכם 11,556 מ"ר סווגו "בנייני תעשיה" לפי סעיף 2.5.1 בצו המיסים לאבן יהודה ("צו המיסים"), ויתרת המקרקעין סווגו "סככה לתעשייה" "משרדים" ו"קרקע תפוסה". בתוך "בניני התעשיה" מחזיקה העותרת 1, לטענתה, מחסנים בשטח של 5,163.55 מ"ר. העותרת 2 שוכרת מאת העותרת 1 שטח בנוי של 5,659 מ"ר, אף הוא בגדר "בניני התעשיה", אשר משמש כולו מחסן.
העותרות טוענות כי עד שנת 1990 חייבה המועצה המקומית מחסנים של עסקים ותעשיות בתעריף אחיד שבתוכו קבעה סיווג נפרד "סככה לעסק, מחסן לעסק". בשנת 1991 הופרד סיווג התעשייה מסיווג המסחר, ובוטל התעריף למחסנים לתעשייה. לטענת העותרות ביטול התעריף למחסנים לתעשייה גרם להעלאת תעריף הארנונה בלמעלה מפי 3, והדבר מנוגד ל"חקיקת ההקפאה": החל מחקיקת החוק לייצוב המשק, תשמ"ה – 1985 וחוק ההסדרים לשעת חירום במשק המדינה, תשמ"ו – 1985, הוגבלה עצמאות הרשויות המקומיות בהעלאת שיעור תעריפי הארנונה. בשנת 1992 חוקק חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב), תשנ"ג – 1992, שכלל הסדרים לעדכון סכומי הארנונה. מאז ואילך בכל שנה נקבעו "חוקי הקפאה", שלפיהם נקבע שיעור ההעלאה המירבי המותר. כך הפכו שיעורי הארנונה לשנת 1985 בסיס לשיעורי הארנונה בשנים הבאות, תוך קביעת מנגנון לעדכון התעריפים.
צו הארנונה עד 1990 קבע סיווג אחיד ל"בנייני תעשייה, מלאכה, בתי עסק, חנויות, בתי חרשת, משרדים", וכן סיווג מחסן כ"סככה לעסק, מחסן לעסק".
בשנת 91 הפרידה המועצה המקומית בין מסחר לבין תעשיה ומלאכה, אך הותירה את תעריף המחסנים כסיווג נפרד.
בשנת 1994 ביטלה המשיבה את הסיווג "סככה לעסק, מחסן לעסק" והחלה לחייב את המחסנים בתעריף העיקרי והיקר בהרבה.
העותרות טוענות לחלופין, כי התעריף לתעשייה הועלה בניגוד לשיעורי העלאה המותרים.
בעת"מ (ת"א) 103/01 אס.אר.אס הנדסה וסוכנויות בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה המקומית אבן יהודה (8.8.2001) בוטלה החלטת המועצה המקומית לבטל את התעריף למחסנים. פסק הדין הפך חלוט ולטענת המבקשת מחייב את המועצה המקומית ביחסיה עם כל הנישומים, מכוח השתק פלוגתא.
המועצה מפלה בין נישומים: בסיווגים מגורים, מסחר וחקלאי נקבעו תעריפים מופחתים לסיווג משנה "מחסן", ואילו בסיווג תעשייה לא נקבע תעריף כזה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|