עת"מ 49951-05-14 טורנר נ' עיריית חיפה

1.זו עתירה לקבוע שהעותר אינו חייב בארנונה לגבי שלושה נכסים ברח' טובים (תת חלקות 10,12,15 בחלקה 42 בגוש 10898) ונכס אחד ברח' דוברין 7 (גוש 10836 חלקה 64), להורות למשיבה למחוק מרישומיה את חובותיו של העותר בגין נכסים אלה, ולהורות על ביטול השיעבודים לגביית חובות אלה.

2.על פי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000, בית המשפט לענינים מינהליים ידון בעתירה נגד החלטה של רשות. בסעיף ההגדרות נקבע שהחלטה של רשות היא לרבות העדר החלטה, מעשה או מחדל. בתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התש"ס – 2000 נקבע שעתירה תוגש "בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם." עוד נקבע, כי בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה, לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך. במקרה שבפני לא הוגשה בקשה להאריך מועד להגשת העתירה, והסעיף האחרון אינו רלבנטי.

3.כנטען בעתירה, הנכסים ברח' טובים נרכשו בשנת 2000 מכונס נכסים במצב לא ראוי לשימוש. אין חולק, שביום 13.7.00 שלח העותר למשיבה הודעה על הרכישה ועל קבלת החזקה בשניים מהנכסים (ללא ציון תאריך), ואי קבלת החזקה באחד הנכסים, וביקש לפטור אותו מארנונה עקב היות הנכסים לא ראויים לשימוש. המשיבה דרשה לקבל העתק הסכם קניה וציון מועדי קבלת החזקה. העותר טוען שהפנה את המשיבה לכונס הנכסים ששלח את החוזים, ובתגובה רשמה המשיבה את העותר כמחזיק בנכסים רטרואקטיבית ממועד הרכישה, אך התעלמה מהבקשה לתת לו פטור מארנונה על הנכסים שאינם ראויים לשימוש. העותר מסתמך על הסכם בין כונס הנכסים לעיריה שסומן ג'. כעולה מן ההסכם מיום 7.3.02, ומהתכתבויות קודמות, הכונס הוא שהודיע על מסירת החזקה, ואילו העותר סירב לאשר נכונות הודעה זו. ההסכם נועד להסדיר את תשלומי הארנונה של הכונס למשיבה עד למועד מסירת החזקה הנטען על ידי הכונס, שאותו כאמור סירב העותר לאשר. ממילא מובן, שעד 7.3.02 לא המציא העותר למשיבה, גם לא באמצעות הכונס, את הסכם הרכישה או מידע על קבלת ההחזקה. העיריה ראתה איפוא את העותר כמי שאינו בעלים או מחזיק. הסעיף הפוטר מתשלום ארנונה כשהנכס אינו ראוי לשימוש עוסק בבקשת מחזיק.

4. ביום 5.10.00, כאמור בטרם נמסרו הפרטים הנדרשים על ידי המשיבה, הודיע העותר על קבלת החזקה בנכס השלישי (ללא ציון תאריך) ועל כך שהנכס אינו ראוי לשימוש. להסיר ספק, בניגוד לאמור בעתירה, כעולה מפניות אלה, אין מדובר בפנייה נוספת, אלא בפנייה אחת בשל שני נכסים ופנייה אחרת בשל נכס אחר. כאמור, עד שנת 2002, לא הוכח כלל שהעותר רכש את הנכס ומתי קיבל בהם חזקה.

5. כנטען על ידי העותר, לפי הנוהל של המשיבה לטיפול בבקשות כאלה, מפקח מטעם המשיבה יבקר בנכס, בתיאום עם המבקש, לבחינת הנכס. אציין, כי העותר לא פירט ממתי הנוהל, אבל המשיבה פירטה, שהנוהל הוא מיוני 2012, הרבה לאחר האירועים כאן. במקרים מובהקים תתקבל ההחלטה על סמך בדיקה זו. במקרים שאינם מובהקים, ידרש המבקש להציג חוות דעת הנדסית מטעמו. העותר אינו טוען שמפקח ביקר בנכס. הוא טוען שהזמין וקיבל חוות דעת מהנדס, אבל לא מסר אותה למשיבה.

6. מה הוא איפוא מועד ההחלטה (או היעדר החלטה) הרלבנטי לטענות באשר לאי מתן פטור מארנונה בשל נכסים שאינם ראויים לשימוש? סמוך לאחר הפניות ביולי 2000 או באוקטובר 2000, או סמוך לאחר שהתבררו זכויות העותר במרץ 2002. העותר לא הגיש כל עתירה בסמוך למועדים אלה, שמהם חלפו בין 12 ל- 14 שנים.

7. כנטען בעתירה, ביולי 2013 פנה העותר שוב אל המשיבה בבקשה לקבלת פטור מארנונה, עקב היות הנכסים בלתי ראויים לשימוש, והפעם העביר העתק מחוות דעת המהנדס, וטען שלא חל כל שינוי במצב הבניין מאז ועד היום. כעת כבר היו כל הנתונים בפני המשיבה. אין חולק שהמשיבה שלחה פקח וקיבלה את בקשתו של העותר לפטור מארנונה עקב היות הנכסים בלתי ראויים לשימוש. במכתבה של המשיבה מיום 19.11.13 נאמר שחוות הדעת הועברה רק ביום 28.8.13 ונבחנה על ידי מומחה מטעם המשיבה שקבע כי הנכסים אינם ראויים לשימוש. "על מנת שנוכל לעדכן פריט החיוב לנכסים שבנדון לפריט "נכס שניזק" וזאת מיום 1.8.13 היך (כך!) מתבקש לחתום על כתב הויתור (מצ"ב) ולהחזירו למשרדנו". בכתב הויתור נדרש העותר לוותר על חיובי העבר. אציין, שלא ברור שקביעת המשיבה הסתמכה על חוות הדעת לגבי מצב הנכסים מדצמבר 2000, אלא שחוות דעת זו נבחנה, על ידי מומחה והמומחה קבע שהנכסים אינם ראויים לשימוש. אין בהכרח קשר סיבתי בין קביעת המומחה לבחינת חוות הדעת. מכל מקום, כפי שנראה בהמשך, אין בכך כדי להכריע בעתירה.

8.העותר לא חתם על כתב ויתור, ולמרות זאת, נרשמו הנכסים החל מאוגוסט 2013 כנכסים שאינם ראויים לשימוש. העותר כנראה אינו מלין על כך שבקשתו התקבלה, אלא על כך שלא התקבלה רטרואקטיבית, 14 שנה אחורה. אם ההחלטה שגויה, ההחלטה בענין זה נמסרה לעותר בנובמבר 2013, כששה חודשים לפני הגשת העתירה.

9.לגבי הנכס ברח' דבורין, ביום 12.12.93 הודיע העותר למשיבה שהוא אחד הבעלים של הבנין, ויש לו מחלוקת עם יורשים אחרים לגבי ההחזקה בנכס, אך בפועל הנכס אינו ראוי לשימוש והוא מבקש פטור מארנונה. העותר ציין, כי נכסים אחרים באותו בנין, בקומות שמעל החנות שהיא הנכס, קיבלו פטור מארנונה בשנות ה- 80, לאחר שהכניסה אליהן נאטמה. לעובדה זו אין רלבנטיות למצב הנכס. עוד מציין העותר שבידיו חוות דעת משנת 1989, אבל היא עוסקת בקומות ולא בחנות, ואותה שעה היה בחנות דייר מוגן שהחזיק בה. העותר טוען שלא היתה צריכת חשמל בנכס לאורך שנים, אך זה מוכיח רק שהנכס היה נטוש, ולא שאינו ראוי לשימוש. הפטור בגין נכס ריק שונה מהפטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש.