רזיפיאלה נ' רשות האוכלוסין וההגירה

העותרת טוענת כי היא זכאית לקבל אזרחות ישראלית בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות, תשי"ב – 1952 (להלן: חוק האזרחות), תוך החלת הפטור מוויתור על אזרחותה הפולנית. החלטות רשות האוכלוסין (להלן: הרשות) דחו את בקשת העותרת לרבות דחיית ערר פנימי, ומכאן העתירה שלפניי.

רקע הדברים

1. העותרת היא אזרחית פולין ילידת שנת 1964, שנכנסה לישראל בשנת 1990 ברשיון ביקור מסוג ב/2 שהיה בתוקף לשלושה חודשים, ולאחר שפג נותרה לשהות בארץ שלא כדין משך 15 שנה. ביום 30.08.1994 נולדה לעותרת בת מיחסים עם אזרח פולין ששהה כמותה בישראל שלא כחוק. ביום 12.12.2005 קיבלה בתה של העותרת מעמד קבע מכח החלטת ממשלה בעניינם של ילדי זרים והעותרת קיבלה רשיון ישיבה ארעי (א/5) כנלווית לבתה מכח אותה החלטה, ורשיונה הוארך מעת לעת.

    

2. בשנת 2015 התאזרחה בתה של העותרת ושירתה בצה"ל, ובהמשך קיבלה העותרת רשיון ישיבת קבע בישראל, כאשר לבקשתה צורפה גם תעודת שחרור מצה"ל של בתה. בשנת 2017 הגישה העותרת בקשה להתאזרחות, אך זו נסגרה משלא המציאה אישור על וויתור על אזרחותה הפולנית.

   ביום 24.03.22 הגישה העותרת בקשה נוספת להתאזרחות בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות ומסמכים לתמוך בה (להלן: הבקשה).

    

3. ביום 01.06.22 ניתנה החלטת הרשות, שנמסרה לעותרת ביום 15.06.22 שלפיה המסמכים התקבלו בלשכה, אך כתנאי לקבלתה, עליה להציג אישור רשמי שהיא ויתרה על אזרחותה הזרה הפולנית. העותרת טוענת כי תנאי זה אינו חל על הורים לחיילים. לפיכך הגישה ביום 20.06.22 בקשה לעיון מחדש, משום שבתה שירתה שירות צבאי כדין שצירפה אישור לגביו לבקשה, ומכאן לטענתה יש לה לפי סעיפים ב.8.5 ו-ג.10.5 לנוהל מתן מעמד להורים לחיילים (להלן: הנוהל) פטור מתנאי זה. ביום 14.09.22 הומצאה לעותרת החלטת הרשות שלפיה ההחלטה הראשונה עומדת בעינה, ולפיכך הוגשה ביום 28.10.22 העתירה שלפניי.

    

   משהוגשו תגובות והתקיים דיון ניתן עתה פסק דין.

    

   תמצית טיעוני הצדדים

   טיעוני העותרת