עת"מ 49751-01-17 אבן עמי הנדסה אזרחית בע"מ ואח' נ' עיריית ירושלים

1.לפניי בקשה לצו ביניים, אשר הוגשה בגדרה של עתירה מינהלית. העתירה נסבה על ביצועו של צו שניתן בגדרו של גזר-הדין בת"פ 7292/13 בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט ד"ר א' גורדון), אשר משמעותו של צו זה נתונה במחלוקת בין הצדדים.

2.בהכרעת-דין מיום 3.4.16 בתיק הנ"ל הורשעו העותרים, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של ביצוע עבודה ושימוש חורג הטעונים היתר – לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965. בגדרה של הכרעת-הדין זוכו הנאשמים ממספר עבירות של עיסוק בעסק טיעון רישוי, ללא רישיון. העבירות שביצעו העותרים ונסיבות ביצוען פורטו בהכרעת-הדין. בתמצית ייאמר, כפי שצוין בגזר-הדין, כי מדובר בשימוש בשטח המצוי בדרך-חברון בירושלים, ליד "מחסום 300" (להלן – האתר) לשימושים שונים, ובהם – מגרסה, תחנת דלק ועוד, וכן הצבת מספר מבנים בשטח ללא היתר. על השטח שבאתר לא חלה תכנית המאפשרת את השימושים האמורים, ולא ניתן אישור לשימוש חורג המכשיר את השימושים. בפרשת גזר-הדין בבית-משפט קמא הגיעו הצדדים להסכמה בעניין כל רכיבי הענישה, לרבות בדבר הצו שפרשנותו כיום נתונה במחלוקת ביניהם. בהתאם להסכמה בעניין העונש נגזר דינם של הנאשמים לתשלום קנסות, וכן לחתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות שבהן הורשעו. בנוסף, ניתן בגדרו של גזר-הדין, בהסכמת הצדדים, צו כדלהלן: "הנאשמים יימנעו משימוש בשטח הנדון שלא בהתאם למצב התכנוני החל עליו, ויפנו או יהרסו את כל הבנייה והשימוש הבלתי חוקיים בשטח הנדון בנוגע להם הורשעו, וזאת החל מיום 18.9.16. אם לא ייעשו כן, תהיה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מוסמכת לעשות כן במקומם". בשולי הצו ציין בית-משפט קמא בגזר-הדין כדלהלן: "אני מציין שנוסח הצו תואם עם הצדדים במעמד כתיבת גזר-הדין" (ההדגשה הוספה).

3.לאחר מתן גזר-הדין ביום 18.5.16 הסכימה המשיבה להאריך את מועד ביצוע הצו בארבעה חודשים נוספים. ביום 10.10.16 הגישו העותרים לבית-המשפט לעניינים מקומיים בקשה להארכת מועד ביצוע גזר-הדין, וביום 9.11.16 דחה בית-משפט קמא (כב' השופט פ' שטרק) את הבקשה. ערעור שהגישו המערערים לבית-משפט זה נדחה בהסכמת העותרים בפסק-דין שניתן ביום 4.1.17 (ע"פ 45740-11-16). בסמוך לאחר מכן הוגשה העתירה המינהלית דנן, שבה ביקשו העותרים להורות למשיבה להימנע מלפנות מתוך האתר "כלי צמ"ה [ציוד מכני הנדסי] ומשאיות החונים בשטח".

4.המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בעיקרה בפרשנות הצו האמור, אשר נקבע, כאמור, בהסכמתם כאחד מרכיבי גזר-הדין. לטענת העותרים, על-פי לשון הצו, הוועדה המקומית מוסמכת לפנות ולהרוס רק "בנייה ושימוש" בלתי חוקיים, בזיקה לעבירות שבהן הורשעו העותרים, והואיל וההרשעה לא הייתה בזיקה לחניית משאיות וטרקטורים באתר, אלא בגין עבירות אחרות, מנועה הוועדה המקומית מלפנות את כלי הרכב והטרקטורים. מנגד גורסת המשיבה, כי גזר-הדין הסמיך אותה לפנות גם את המשאיות והטרקטורים, שכן בשטח הנדון, אשר לגביו לא קיימת כל תכנית מאושרת או מופקדת, לא ניתן לבצע כל שימוש, מכל סוג שהוא, ללא היתר. היא הבהירה, הן בטיעון בכתב והן במהלך הדיון בבקשה לצו ביניים, כי בכוונתה לפנות את כל מה שמצוי באתר, זאת מכוח גזר-הדין, לרבות כלי רכב וציוד מכני הנדסי.

5.במהלך הדיון בבקשה לצו ביניים הוצגו לבית-המשפט תצלומים עדכניים של האתר, ומהם עולה, והדבר אינו שנוי במחלוקת, כי העותרים טרם פינו מהמקום חלק לא מבוטל מ"הבנייה והשימוש הבלתי חוקיים"; כמו למשל – קונסטרוקציות מברזל, פסולת ברזל, מכולות רבות, שלד של רכב המשמש כמחסן ועוד. כאמור, את צו הביניים ביקשו העותרים לצמצם רק למשאיות ולטרקטורים, אשר חונים במקום, ואשר חלקם נראים בתצלומים. לגרסת העותרים, מבוצעות על-ידם עבודות שונות ברחבי הארץ, והמגרש הנדון משמש אותם לחניית כלי הרכב האמורים.

6.אינני נדרש להכריע בעתירה, כמו-גם בבקשה לצו ביניים, בשאלה האם חניית כלי הרכב והטרקטורים מהווה עבירה על-פי דיני התכנון והבנייה, שכן המחלוקת שבעתירה מתמקדת אך בשאלה, האם הצו שניתן בגדרו של גזר-הדין, אשר המשיבה מבקשת לבצעו בהתאם להסמכה שניתנה בגזר-הדין, כולל גם את פינוי כלי-רכב, קרי – המשאיות והטרקטורים (הציוד המכני ההנדסי). השאלה, האם הצו מתייחס גם למשאיות ולטרקטורים, אשר בעניינם לא הורשעו העותרים בהכרעת-הדין, תידון ותוכרע במסגרת העתירה לגופה. הואיל והמשיבה מבקשת כיום לפנות את המשאיות והטרקטורים מכוח הצו שבגזר-הדין, ומכוח צו זה בלבד, יעוכב הפינוי של המשאיות והטרקטורים בלבד, זאת עד למתן פסק-דין בעתירה. הגבלה זו – של עיכוב פינוי המשאיות והטרקטורים בלבד – לא תחול על פינוי או הריסה של כל יתר "הבנייה והשימוש הבלתי חוקיים בשטח הנדון" בנוגע להרשעת העותרים, בהתאם לצו האמור.

למען הסר ספק מובהר, כי אין בהחלטה זו משום מתן היתר לעותרים להחנות במקום משאיות וטרקטורים, ככל שהדבר אינו מותר על-פי הדין; ואף אין בהחלטה כדי למנוע מהוועדה המקומית או מהעירייה מלהפעיל סמכויות אחרות כדין, ככל שאלו קיימות, בעניין פינוי כלי הרכב הנ"ל, זאת במובחן מהסמכות שלטענת המשיבה קמה לה מכוח הצו שבגזר-הדין. ככל שהוועדה המקומית או העירייה יבקשו להפעיל סמכויות בעניין המשאיות והטרקטורים, שאינם מכוח הצו שבגזר-הדין, יהא עליהן להודיע על-כך מראש לעותרים, באמצעות בא-כוחם, שבועיים לפני הביצוע.

7.דיון בעתירה יתקיים ביום 18.6.17, בשעה 14:00; וכתב-תשובה לעתירה יוגש עד ליום 31.5.17. 

שאלת ההוצאות תוכרע במסגרת פסק-הדין.