עת"מ 49526-02-15 לפידות ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן ואח'

עתירה מנהלית בגדרה מבוקש להורות על ביטול החלטת ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה- מחוז תל- אביב (להלן: "ועדת הערר") מיום 24/12/14, הדוחה את הערר שהוגש על ידי העותרים.

עניינו של הערר, בהחלטת הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן (להלן: "הועדה המקומית") מיום 22/7/14, המאשרת היתר לבניית מרתף מתחת לבניין שאושר לבנייה, במקרקעין, הידועים כגוש 6144 חלקה 110 ומצויים ברחוב רזיאל 9 רמת גן (להלן: "המקרקעין"). העותרת חוזרת בעתירה זו על טענותיה בערר קודם שהוגש על ידה (ערר 5574/13), שעניינו בהחלטה קודמת של הועדה המקומית מיום 29/9/13, ליתן היתר להקמת בניין, דו קומתי בן 4 יחידות דיור במקרקעין.

רקע :

המשיבים 5-7 הגישו לוועדה המקומית בקשה לקבלת היתר בנייה לבניית בניין בן שתי קומות, הכולל 5 יחידות דיור. העותרים, שמקרקעיהם גובלים עם אלו של משיבים 5-7, הגישו התנגדות לבקשת ההיתר. בהחלטה מיום 29/9/13, החליטה הועדה המקומית לאשר את הקמתו של מבנה דו קומתי בן 4 יח"ד, ובכפוף לתנאים שונים שקבעה.

העותרים עררו על החלטה ליתן היתר בניה בפני ועדת הערר (במסגרת ערר 5574/13). משיב 7 הגיש ערר מטעמו (5572/13) כנגד החלטת הועדה המקומית לדחות את הבקשה המקורית וכנגד האישור החלקי שניתן.

ביום 18/12/13 נערך דיון מאוחד בשני העררים בפני ועדת הערר, במהלכו טענו העותרים כי ההיתר שניתן אינו תואם לתב"ע, לטענתם התוכניות מתירות הקמתם של מבנים צמודי קרקע בלבד, להבדיל מן המבוקש במקרה זה, 4 יחידות דיור שחלקן אינן צמודות קרקע. כן טענו כנגד מתן אפשרות להקמת היחידה הרביעית בהליך של הקלה. כמו כן נטען ע"י העותרים, כי הכלונסאות שנבנו במקרקעין פולשים למקרקעי העותרים. בסופו של יום, הגיעו הצדדים להסכמה שקבלה תוקף של החלטה הקובעת כי הכלונסאות יוחזרו לגבולות חלקת המשיבים 5-7 (תוך קביעת המנגנון לביצוע זאת), ולאחר מכן יסכימו כי יוצא היתר בניה. זאת ועוד, העותרים מצדם, חזרו בהם מהטענות לגבי ההקלה לתוספת דירה, בכפוף לכך שיבנו במקום 4 דירות בהגבלות מסוימות (שטח תכסית שאינו עולה על 80 מ"ר וללא קומה טכנית -ראו פרוטוקול הדיון, עמ' 5-6). בהחלטה המאשרת את ההסכמה נקבע: "אני נותנים תוקף של החלטה להסכמת הצדדים. במידה ותתעוררנה שאלות או מחלוקת ביישום ההסכמה דלעיל, יוכלו הצדדים לפנות לועדת ערר זו".

יצוין, כי לאחר הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה שונה בעניין הכלונסאות, לפיה המשיבים 5-7 יפצו את העותרים פיצוי כספי בסכום של 15,000 ₪ בגין הותרת הכלונסאות במיקומן הקיים. הסכמה חדשה זו הובאה לידיעתה של ועדת הערר.

חרף הסכמות הצדדים, הגישו העותרים עתירה מנהלית ובקשה למתן צו ביניים (עת"מ 1756-02-14, להלן: "העתירה הראשונה") בגדרה עתרו לביטול החלטת הועדה המקומית מיום 29/9/13 ליתן את היתר הבנייה, וכן את החלטת ועדת הערר מיום 18/12/13. העותרים, לא ציינו כי החלטת ועדת הערר מהווה, למעשה, מתן תוקף להסכמות בין הצדדים, וכי הם מבקשים לחזור מהסכמה זו.

בדיון שהתנהל בעתירה, ביום 9/3/14, בקשו המשיבים לדחות את העתירה על הסף מהטעם כי טענות העותרת, כלל לא נדונו בפני ועדת הערר, כגון; פגיעה בזכויות וסטייה ניכרת, כל זאת תוך ניסון לחזור מן ההסכמה שקיבלה תוקף של החלטה.