עת"מ 48664-09-14 ממן ואח' נ' נהריה ואח'

1. זו עתירה מינהלית, המוגשת כנגד החלטת המשיב 3 מיום 24.8.14, לפיו הודיע על סירוב משטרת ישראל לפניית רשות הרישוי מיום 17.8.14 בענין העסק "בגט ניר" ברחוב לוחמי הגיטאות 8 בנהריה. כמו כן, ביקשו העותרים להורות על ביטולו של צו שניתן לטענתם בבית המשפט לענינים מקומיים ביום 24.8.14 במעמד צד אחד.

2. יש להסיר מעל הפרק את נושא הבקשה החדשה שהגישו העותרים. לאחר מתן ההחלטה, הגישו העותרים בקשה חדשה, הנדונה שוב כדין. העתירה שהוגשה לא הוגשה בגין החלטה אחרת כלשהיא, ולכן, מנעתי מב"כ העותרים, ככל יכולתי, מלטעון אף כנגד פעולות המשיבים בקשר להחלטה הנוספת. מנגד, אני דוחה את טענת המשיבים כאילו הגשת הבקשה החדשה מייתרת את הטיעון כנגד ההחלטה מיום 24.8.14. האזרח זכאי לבקש, והגשת בקשה אינה נימוק לדחיית בקשה קודמת, שלא הסתיים הדיון בה.

3.העותרים טענו כאמור, לקיומו של צו שניתן במעמד צד אחד על ידי בית המשפט לענינים מקומיים מיום 24.8.14, שהם ביקשו את ביטולו. העותרים לא צירפו צו כזה. מתוך המסמכים שהוגשו, נראה שאין צו כזה. ביום 24.8.14 התקיים בפני בית המשפט השלום בקריות דיון ב"בקשה דחופה למתן צו למניעת פעולות לפי סעיף 22א' לחוק רישוי עסקים תשכ"ח – 1968" שהוגשה על ידי משטרת ישראל ביום 20.8.14, ובה ניתן ביום 20.8.14 צו במעמד צד אחד, והבקשה נקבעה לדיון ביום 24.8.14. הדרך לערעור על החלטת בית המשפט השלום אינה הגשת עתירה, ואין צורך שאדון בכל הטענות בדבר העדר סמכות למשטרת ישראל לבקש מה שביקשה, בין היתר לאור ההתפתחויות ביום 24.8.14.

4. ביום 24.8.14 התקיים בבית משפט השלום דיון בבקשה, במעמד שני הצדדים, כאשר העותרים מיוצגים על ידי שני ערכי דין. הצדדים הסכימו ביניהם, ולפי הסכמה זו ניתנה החלטת בית משפט השלום, כי העותרים יוכלו להמשיך ולבצע פעולות הכנה בעסק לצורך קבלת רשיון עסק, במשך 14 יום, בכפוף להודעה מראש למשטרת נהריה. הוסכם על הצדדים, שנאסר עליהם לפתוח את העסק בלי שיהיה בידם רשיון עסק כדין. "כמו כן מובהר בזאת, כי אם תינתן תשובת משטרת ישראל ביחס לפניית רשות הרישוי העירונית לקבל את אישורה למתן רשיון עסק, וככל שהתשובה תהיה שלילית, לא ניתן יהיה להמשיך בפעולות בהתאם להסכמת הצדדים, כפי שפורטה לעיל, ובמקרה כזה תיאסר כל פעולת הכנה בעסק". בהסכמה זו לא ויתרו הצדדים על טענותיהם האחרות.

5.להסיר ספק, ההחלטה לא התקבלה במעמד צד אחד, אלא בהסכמת הצדדים – העותרים מצד אחד, והמשטרה מצד שני.

6. כנטען על ידי העותרים, מייד לאחר ההסכמה הזו, עוד בטרם הגיעו לביתם, קיבלו את הודעת משטרת ישראל, שהיא מסרבת לפניית רשות הרישוי העירונית, כאמור בהחלטה, ועל העותרים להפסיק את פעולות ההכנה פתיחת העסק. בעת הדיון בפני הוברר, כי למעשה, עוד קודם שהושגה הסכמה בין הצדדים, שלפיה היה צריך להמתין לעמדת המשטרה, כבר התקבלה החלטת המשטרה מה עמדתה. אמנם, תחילה אמר ב"כ המשטרה ש"העמדה של המשטרה הובררה רק לאחר ההסכמה" (עמ' 13 שורה 14), אך לאחר מכן הסביר ב"כ המשטרה, שעמדת המשטרה כבר גובשה, אלא שלא נחתמה לפני הדיון עקב היעדר מפקד התחנה בתחנה (שורות 23-27). על כן, אני קובע כעובדה, שבשעה שהסכימו הצדדים את אשר אישר בית המשפט, כבר היתה עמדת המשטרה מגובשת, והיא לא שקלה את הדברים לאחר ההסכמה, אלא עוד לפני כן.

7.ברור מתוכן ההסכמה בפני בית המשפט השלום, שהעותרים, וגם בית המשפט, פעלו על פי ההנחה שלאחר ההסכמה, המשטרה תשקול את עמדתה, ותודיע אותה. אילו היה ידוע כבר בעת ההסכמה שאין לה כל ערך, משום שההחלטה כבר התקבלה, ולא יהיה שום פער של זמנים שבו ניתן יהיה לבצע פעולות הכנה לקבלת רשיון עסק, לא היו הצדדים מסכימים. למעשה בכך שההחלטה התקבלה לפני כן, רוקנה כל ההסכמה מתוכנה. לחינם השחיתו הצדדים מילותיהם.

8. אני דוחה את טיעונו של ב"כ המשטרה בפני, כאילו הוסבר בעת הדיון בבית משפט השלום, שעמדת המשטרה כבר התקבלה, והיא ממתינה רק לחתימה פורמלית של מפקד התחנה שכרגע לא נמצא בתחנה. טענה חדשה זו נסתרת, הן על ידי העובדה שהדבר לא מופיע בפרוטוקול, האמור לשקף נכונה את אמירות הצדדים, והן על ידי העובדה שהמשיבים 3-4 לא טענו כך בתשובתם, והן על ידי העובדה שנציג המשטרה בדיון, עו"ד גלעד גפן, שהיה נוכח בדיון בפני ושלפי דברי ב"כ המשטרה, הוא שמסר לו בעל פה שכך אמר בדיון, לא הצהיר על כך בתשובה לעתירה. במיוחד נסתרת הטענה לאור הדברים שנרשמו מפי עו"ד גפן בעת הדיון:

- "נראה שהסיכוי שמפקד תחנת משטרת נהריה יאשר את הבקשה בהתאם להמלצת גורמי המודיעין הוא לא רב" (עמ' 4 שורות 10-11). כלומר, החלטתו תתקבל בזמן עתיד, לאחר שיקול נוסף.

- " אני רוצה לקבל רשימה של פעולות ולהגיד לביהמ"ש אם אני יכול להסכים, אם הם יעבירו לי את זה מהר אוכל לתת את תשובתי לביהמ"ש מהר" (עמ' 8 שורות 15-17). כלומר, התשובה תינתן לאחר קבלת חומר נוסף.