עת"מ 48229-05-14 מקוריה נ' משרד הפנים

עתירה מנהלית כנגד החלטת ועדת ההשגה לזרים מיום 5.12.13 אשר דחתה את השגת העותרת על החלטת הועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטאריים.

רקע

1. העותרת ילידת אתיופיה הגיעה לישראל בשנת 2002 בעקבות נישואיה באתיופיה לאזרח ישראלי, מר שיבר מקוריה.

ביום 11.1.04 לאחר שנערך לעותרת ולבעלה ראיון לבחינת כנות הקשר הזוגי, ניתן לעותרת רישיון ישיבה מסוג א/5 לתקופה של שנה בהתאם לנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (5.2.0008).

2. ביום 5.8.04 התקבל אצל המשיב מכתב ממר מקוריה יוסף, אחיו של מר שיבר מקוריה, בו ביקש להפסיק את ההליך המדורג לאשתו של אחיו מהטעם שלטענתו ניצלה העותרת את תמימות אחיו לצורך הגעה לישראל במרמה שכן היא חולת איידס ורצתה להגיע לארץ לשם קבלת טיפול (נספח 5 לכתב התשובה).

בעקבות האמור וראיון שנערך ביום 18.5.05 לעותרת ולבעלה אצל המשיב במהלכו טענה העותרת כי היא בריאה לחלוטין ובעלה טען כי לא ידוע לו שהיא חולה או נשאית של נגיף האיידס, היתנה המשיב את הארכת רישיון השהייה בהמצאת בדיקת איידס על ידי העותרת.

3. בספטמבר 2005 הגישה העותרת תלונה כנגד בעלה על תקיפה וכתוצאה מכך הוצא צו הרחקה כנגד הבעל בעוד שהיא הועברה למקלט לנשים מוכות באמצעות אגף הרווחה של עיריית ירושלים ונשארה בו 3 חודשים.

4. ביום 5.12.05 הגישה ב"כ העותרת בקשה להעברת עניינה של העותרת לדיון בוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים כאשר בבקשה פורט כי בחודשים האחרונים חלה התדרדרות ביחסי בני הזוג על רקע מחלת העותרת ולחץ מצד משפחתו של בעלה כי יתגרש ממנה בשל כך. ממסמך רפואי מהדסה שצורף לבקשה וממסמך רפואי נוסף (נספח 18 לכתב התשובה) עולה כי העותרת אובחנה כנשאית איידס ביולי 2003 ואף אושפזה אותה תקופה בהדסה עקב התפרצות המחלה.

ביום 15.12.05 כתב בעלה של העותרת מכתב ובו ביקש להפסיק את ההליך המדורג מאחר ואין כל קשר בינו ובין העותרת.

ביום 2.2.06 נתקבלה החלטת המשיב על הפסקת ההליך המדורג בעניינה של העותרת, וביום 17.12.06 הוחלט להעביר את עניינה לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים נוכח מחלתה.