עת"מ 48037-04-1320 אוגוסט 2014

בעתירה שבפניי מבוקש לבטל את החלטת מועצת עיריית ירושלים (המשיבה 1) מיום 31.1.13 (להלן – ההחלטה). בהחלטה אושרה החלטת הוועדה המקצועית להקצאות מיום 17.1.13 והחלטת הוועדה המייעצת להקצאות מיום 28.1.13, לאשר עקרונית את הקצאת מגרש ג2 ו-ג3, תב"ע 3773, גוש 30192 חלקה 271 ברחוב דוד מרץ, בשכונת רמת שרת בירושלים (להלן - המגרש), לעמותת בית מדרש גבוה לתורה "עטרת ישראל", עמותת "משכן חיים" ועמותת "מעלות חיים" (המשיבות 2-4).

הרקע העובדתי

1. ביום 17.1.13 נערך דיון בוועדת ההקצאות המקצועית של עיריית ירושלים (להלן - ועדת ההקצאות) באשר להקצאת המגרש. חמישה תאגידים ביקשו כי המגרש יוקצה להם: המשיבות 2-4 כמו גם "תפארת עם ישראל בע"מ" ו"עושה חיל אחיעזר". המינהל הקהילתי "יובלים" התנגד להקצאה לתאגידים אלו, מן הטעם שהמגרש צריך לשמש למילוי צרכי תושבי רמת שרת. ועדת ההקצאות החליטה כלהלן:

   לאחר שהוועדה שמעה את חוות דעתם של עופר אהרון ואהרון בן נון, היא דוחה את ההתנגדות של המינהל הקהילתי והמתנגדים הנוספים שכן הובהר לנו כי למרבית הצרכים הקיימים ברמת שרת, ניתן מענה סביר במסגרת השכונה. כמו כן, השתכנענו שהזיקה של השטח בהיבטים הטופגרפיים והדמוגרפיים שנעשתה בפרסום לפיה הכניסה למתחם תהיה מרחוב מוצפי, נוטה לכיוון שכונת בית וגן. לאור מורכבות הבניה, הצורך בתכנון ובביצוע משולב בין כמה גופים, ההחלטה היא בשלב הזה לאשר עקרונית הקצאת שטחים לעמותות: "עטרת ישראל", "משכן חיים" ו"מעלות חיים". שלוש עמותות אלו תתקשרנה בשלב זה כדי לקדם תכנון משותף בהובלת מנח"ח שבסיומו יוגדרו השטחים המוקצים לכל אחד מהמוסדות וכל הדברים הנלווים כמו מחויבות פיתוח למיניהן וכיוצ"ב. [...] עם סיום שלה התכנון ואישור על ידי אגף מבני ציבור יובא התכנון והעניין בכללותו לוועדת הקצאות לצורך קבלת החלטה קונקרטית ביחס להקצאת השטח לכל עמותה ועמותה משלוש העמותות הנ"ל. (ההדגשה במקור – ד' ח')

2. ביום 28.1.13, נדונה החלטת ועדת ההקצאות דלעיל בוועדה המייעצת להקצאות (להלן - הוועדה המייעצת). בדיון הועלה כי מספר התלמידים של המשיבה 3 נמוך מן הנדרש. כן הועלתה שאלה בדבר האפשרות להקצות את המגרש למבנה ישיבות שבו יהיו חדרי מנוחה / פנימייה. הוועדה החליטה לאשר את ההקצאה למשיבות 2 ו-4, וכן לאשר את ההקצאה למשיבה 3 בכפוף לאישור ועדת החריגים של ועדת ההקצאות (להלן – ועדת החריגים). ביום 30.1.13 דנה ועדת החריגים בהקצאת המגרש למשיבה 3. בדיון עלה כי בבית הספר של המשיבה 3 לומדים רק 77 תלמידים, בעוד שנוהל ההקצאות העירוני דורש כי מספר התלמידים לא יפחת מ-120 תלמידים. בפני הוועדה הונח מכתב של מנהל אגף מינהל חינוך חרדי, בו המליץ על הקצאת המגרש למשיבה 3. זאת שכן, לטענתו, בית הספר אינו מממש את פוטנציאל הגידול שלו עקב מצוקת המקום בו הוא פועל. המנהל טען, כי אם לבית הספר של המשיבה 3 יינתן שטח גדול אשר יאפשר זאת, צפויים ללמוד בבית הספר 120 תלמידים. לפיכך החליטה ועדת החריגים כי היא מקבלת את "... הסברו של מנהל האגף לפיו רק עקב מצוקת מקום במיקומו הזמני והנוכחי לא לומדים בו [בבית הספר של המשיבה 3] מס' התלמידים המינימלי הנדרש להקצאה וכי ככל שמקום מתאים יועמד לרשותו יש להניח כי מס' התלמידים יהיה כנדרש בנוהל. לאור האמור חברי הוועדה ממליצים לוועדת ההקצאות לאפשר לעמותה להגישה הבקשה להקצאות הקרקע" (להלן – החלטת ועדת החריגים). ביום 31.1.13 דנה מועצת עיריית ירושלים (להלן - המועצה) בהקצאת המגרש. בפני המועצה הונח מכתב ראש ישיבת המשיבה 2, בו התחייב כי המשיבה תפנה שטח בו היא מחזיקה מכח רשות שימוש. המועצה החליטה לאשר את החלטת ועדת החריגים (קרי, לאשר את הקצאת המגרש למשיבות 2-4), בכפוף לכך שהמשיבה 2, אכן תפנה את השטח בהתאם להתחייבותה (להלן - החלטה המועצה).

3. ביום 7.2.13 פנה ב"כ העותרת לראש עיריית ירושלים בדרישה כי העירייה תחזור בה מהחלטת ההקצאה, בנימוק שזו "...מנוגדת באופן בולט לתנאי הסף ולתבחינים שנקבעו ע"י העירייה עצמה בנוהל העיריה, וכן לנוהל ההקצאות של משרד הפנים, היא לוקה בפגמים מהותיים רבים, משפטיים ואחרים, וגם עניינית אין היא ראויה וסבירה. בנסיבות אילו עולה חשש כבד כי הבסיס מאחוריה הינו פוליטי ולא ענייני". ביום 10.3.13 נענה ב"כ העותרת ע"י עו"ד רונן ויניק, ראש צוות בכיר נכסים, לפיו: "נוהל ההקצאות שמסדיר את הליכי הקצאת המקרקעין ללא תמורה או בתמורה סמלית הינו בגדר הנחיה מנהלית שניתן לסטות ממנה משיקולים עניינים ותוך הפעלת שיקול דעת כאשר מתעוררות נסיבות מיוחדות שמחייבות לעשות זאת...". עוד נאמר שם: "... מבלי לגרוע מהאמור לעיל ובהחלטת הוועדה שהתקבלה ואושרה ע"י מועצת העיר, אציין כי ראש העירייה אישר מתווה פשרה שהוצע ע"י סיעת התעוררות, ..., לפיה תבוצע חלוקה טופוגרפית מפלסית של השטח באופן שיאפשר הקצאה בחלק מהשטח הנגיש והפונה לשכונת רמת שרת לטובת צרכי השכונה כשהכוונה המסתמנת, בשלב זה, הינה כי במפלס התחתון של המגרש, בחלק הפונה לכוון רמת שרת, יבנה מבנה לצורך המנהל הקהילתי ברמת שרת ובמפלס העליון ימומש מתווה ההקצאה כפי שהוחלט ע"י וועדת ההקצאות המקצועית ואושר ע"י מועצת העיר" (להלן - ההסדר).

    

   טענות העותרת

4. העותרת אינה מתנגדת להסדר לגופו. עם זאת טענה היא כי יש לערוך אותו בהליך הנכון ולא כ"הסדר פרטי", אשר פרטיו אינם ברורים ושנערך בין ראש עיריית ירושלים וסיעת "התעוררות". כן טענה העותרת כי בלאו הכי קיום ההסדר מחייב את ביטול החלטות ההקצאה (המתוארות לעיל), שכן אלו מתייחסות להקצאת המגרש כולו למשיבות 2-4. לטענת העותרת, הקצאת המגרש כאמור נוגדת את נוהל ההקצאות של משרד הפנים, אשר פורסם בחוזר מנכ"ל 4/2001 (כפי שתוקן מעת לעת) (להלן – נוהל משרד הפנים). לשיטתה, נוהל משרד הפנים לא מכיר בהליך של "אישור עקרוני" של הקצאה. בנוסף, אליבא דעותרת, סעיף 2 בנוהל חייב את המשיבה 1 לפרסם פרוגרמה, אשר רק בהתאם אליה תוקצה קרקע. המשיבה 1, נטען, לא ערכה פורגרמה שכזו, ועל כן הקצאת המגרש אינה אפשרית.

5. עוד טענה העותרת, כי הקצאת המגרש נעשתה בניגוד לנוהל ההקצאות של עיריית ירושלים (להלן – נוהל העירייה) והתבחינים המפורטים בו. לטענת העותרת, הקצאת המגרש נוגדת את סעיף 70 לנוהל, בו נקבע תנאי סף לפיו אין להקצות את מקרקעי העירייה לבתי ספר אשר מספר התלמידים בהם נמוך מהקבוע בסעיף. כן טענה העותרת, כי ועדת החריגים לא יכולה היתה להכשיר את הסטייה מסעיף 70 בנוהל העירייה, שכן מדובר בסטייה משמעותית אשר אישורה על ידי ועדת החריגים איננו סביר. עוד טענה העותרת, כי ההקצאה אינה עומדת בתבחיני העירייה, הואיל ונקבע שם שעדיפות בהקצאה תינתן למוסד חינוכי אשר רוב תלמידיו הם מקרב השכונה בה נמצאים המקרקעין המוקצים. לטענת העותרת, יש צורך בהקצאת המגרש לטובת מוסד חינוך לילדי הגיל הרך של שכונת רמת שרת, ואילו רבים מתלמידי שלוש העמותות המשיבות אינם מתושבי השכונה. כן טענה העותרת, כי בנוהל העיריה נקבע שיש ליתן עדיפות למוסד שאין לו מבנה זמן רב וגורם מתקצב חיצוני קבוע. נטען בהקשר זה, כי למשיבה 2 יש, לפחות, שני מבנים נוספים בשכונת בית וגן. מעבר לכך, טענה העותרת, הקצאת השטח ללא תמורה למשיבה 2 אינה סבירה. מפרוטוקול הדיון בוועדת ההקצאות עולה כי המשיבה 2 היא בעלת מקרקעין בשכונה בה מתבקשת ההקצאה, ובעלת מקרקעין נוספים אותם היא משכירה. כל זאת לאחר שמכרה נכס נוסף אשר היה בבעלותה, כאשר על פי הצהרתה כספי מכירתו אמורים לשמש אותה למימון הבנייה במגרש.

6. לבסוף טענה העותרת, כי יש לפסול את ההחלטה להקצות את המגרש למשיבות 2-4, עקב הקרבה בין קבלת ההחלטה לעשות כן למועד הבחירות לרשויות המקומיות. נטען, כי יש להימנע, ככל האפשר, מאישור פעולות שאינן דחופות ובעלות השלכות ארוכות טווח ככל שמתקרבים למועד הבחירות.