אבו שקארה נ' עיריית חיפה

1.העותר הגיש נגד עירית חיפה (להלן "העיריה") עתירה מינהלית ובה עתר להורות לעיריה לבטל דרישת חוב ארנונה על סך 47,371 ₪ (נכון לחודש יולי 2015) בגין נכס המצוי ברחוב אלנבי 12, חיפה (להלן: "הנכס"). העותר טען כי אינו חייב בתשלום מאחר ולא החזיק בנכס בשנים הנ"ל.

העותר טען כי בתחילת שנת 2005 הוא השכיר חדר אחד בנכס מחברת א.ר. השקעות בע"מ (להלן: "החברה"), כאשר דמי השכירות כללו גם את התשלום בגין הארנונה. כמו כן טען כי המשכיר הודיע לעיריה כי הוא אינו חייב בתשלום.

העותר טען גם כי החוב התיישן ו/או כי העיריה השתהתה בנקיטת ההליכים נגדו, וכי בנסיבות אלה יש מקום לקבל את העתירה.

2.בתגובה לעתירה טענה העיריה כי יש לדחות את כל טענות העותר ולדחות את העתירה. העיריה טענה כי בהתאם לחוזה השכירות, שהעותר נמנע מלהציג, הבעלים של הנכס אינה חברה, וכי בניגוד לטענתו כי שכר רק חדר אחד בנכס, מתייחס חוזה השכירות לכל הנכס (5 חדרים), וכי די בנסיונו של העותר להטעות את בית המשפט, כדי להביא לדחיית העתירה. כמו כן טענה כי כאשר הומצא לה חוזה שכירות ובו שם של מחזיק חדש, הופסק חיובו של העותר.

העיריה טענה כי לא חלה התיישנות על חוב וכי לא השתהתה בנקיטת הליכי הגביה, שהחלו מאז שנת 2009, וכי העותר ידע על החוב ועל דרישות התשלום שנשלחו לו, מסר לה מפעם לפעם המחאות לתשלום חוב הארנונה, אך המחאות אלה לא נפרעו והעותר נותר חייב לה את הסכום שנדרש לשלם.

3.בד בבד עם הגשת העתירה הגיש העותר בקשה למצן צו זמני, שיורה לעיריה להימנע מנקיטת הליכי גביה נגדו עד הכרעה בעתירה, וכן להורות לעיריה שלא לעשות שימוש ולא להפקיד המחאות שמסר לגופים מטעם העיריה, שביקשו להטיל עיקול במשרדו, כאשר המחאות אלה נגבו ממנו, לטענתו, תחת לחץ וכפיה.

4.מאחר והעותר הינו עורך דין, ונוכח טענות העיריה, שמעתי את ראיות הצדדים, למרות שהדבר חריג בסוג זה של הליך.

5.העותר העיד כי הוא עורך דין וכי שכר חדר אחד בנכס לשנה בלבד. העותר הודה כי לא מסר לעיריה הודעה כאשר תקופת השכירות הסתיימה והוא עזב את הנכס. בהמשך אמר כי "בשנת 2005 פנה אלי מר ידיד וביקש ממני לייצג חברה שבבעלות אמא שלו וביקש ממני שאשכור חדר וכדי שלא יהיו בעיות התקשרתי עם הבעלים ושכרתי חדר לשנה... שילמתי לבני ידיד והוא היה משלם לבעל הנכס . בני ידיד הוא לא בעל הנכס".

משנאמר לעותר כי שילם לעיריה על חשבון החוב סכום של 12,000 ₪ השיב כי לא שילם לעיריה וכי "את השיקים מסרתי לבני ידיד שגביתי בהוצל"פ... השיקים שנתתי לבני ידיד בשנת 2007 זה בגין גביה מהוצל"פ שגביתי עבור חברה שלו ... זה א.ר. השקעות".

משנאמר לעותר כי חוזה שהכירות הינו על כל הנכס – 5 חדרים, ולא חדר אחד כפי שטען וכי בחוזה, הוא התחייב גם לשלם את הארנונה , השיב העותר כי "זה נכון כי לא רצו להשכיר חדר אז נאלצתי לעשות הסכם לגבי כל הנכס לשנה שלמה ואני התקזזתי עם בני ידיד. היה סיכום ביננו שאני משלם רק על חדר אחד".