עת"מ 46318-12-15 כמאל ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה ואח'

לאחר קבלת תשובות המשיבים 1-2 הגישו העותרים תגובה לכתב תשובה, בשתי פעימות. ביום 8.2.16 הגישו העותרים תגובה לכתב התשובה שהוגש מטעם המשיבה 2. על כך החלטתי, כי אין הליך של תגובה לכתב תשובה מטעם המשיבה בבית משפט לעניינים מינהליים, אלא לאחר קבלת פרטים נוספים לפי תקנה 11 (ו), ולא ניתנו פרטים נוספים. העותרים לא התייחסו להחלטה זו.

ביום 3.7.16 הגישו העותרים תגובה לתשובת המשיבה 1. על כך החלטתי באותו יום "מכוח מה הוגשה תגובה זו?" העותרים לא ענו על השאלה הכלולה בהחלטה.

להסיר ספק, לא רק המשיבה 3 ביקשה למחוק את התגובות, אלא גם המשיבה 1, בדבריה בעמ' 12 שורה 13 לפרוטוקול מיום 17.7.16. גם ב"כ המשיבה 2, שדבריו לא נרשמו, הצטרף לעמדות חבריו. למשיבה 3 אינטרס ברור למחיקת התגובות הנוספות, המתייחסות גם לעניינים הנוגעים לה, אף שהוכתרו בכותרת כאילו הן תגובות לתשובות המשיבות 1 ו- 2.

אני דוחה את טענת העותרים לשיהוי בהעלאת הטענה להוצאת התגובות של העותרים מתיק בית המשפט. לגבי התגובה שהוגשה ביום 3.7.16, נטענה הטענה על ידי המשיבות 14 יום לאחר מכן, ואין בכך שיהוי. לגבי התגובה שהוגשה ביום 8.2.16, אין להסיק ויתור המשיבות על טענתן, לאור הבהרתי, שאין הליך של הגשת תגובה בעתירה מינהלית.

העותרים טענו שתגובתם לתשובת המשיבה 2 תואמת לפרטים הנוספים שקיבלו ממשיבה 2. אין ספק, שהתגובה הוגשה לפני קבלת הפרטים הנוספים, אך העותרים טוענים שאין רלבנטיות למועד הגשת התגובה, מאחר שנימוקי התגובה רלבנטיים, וטענת המשיבות פרוצדורליות. אני דוחה טענה זו. ספק בעיני אם יש להבחין בין טענה פרוצדורלית, כשהכוונה היא כנראה לכך שזו טענה לא חשובה, לבין טענה אחרת, שהיא חשובה. הפרוצדורה מבטאת איזון ראוי בין זכויות הצדדים, ודרך להבאת טענותיהם בדרך ראויה. היא מבטאת בין היתר ערכים של שוויון בין כל המתדיינים, שקיפות, קביעת כללי משחק ומתן הזדמנות נאותה להעלאת טענות. באין נימוק טוב, אין לסטות מדרך הדיון שנקבעה בתקנות.

על העותרים בעתירה מינהלית להגיש את עתירתם כשהם מעלים את כל טענותיהם ומצרפים את כל מסמכיהם וראיותיהם לעתירה עצמה. להסיר ספק, אני דוחה את הטענה שהעלו העותרים, שהגשת העתירה ללא שיהוי מצדיקה הגשתה כשהיא חסרה את כל הטענות והראיות, במיוחד במקרה שבפני, העוסק בהתדיינות ארוכה בין הצדדים. בתקנה 11 נקבע, כי עותר רשאי, תוך 15 ימים מיום שהומצא לו כתב התשובה של משיב, לדרוש ממנו בכתב מידע או מסמכים לשם הבהרה או השלמה של נימוקים שבעבודה או שבחוק, הנזכרים בכתב התשובה או הנוגעים להם. לאחר שניתנו לעותר הפרטים הנוספים, רשאי הוא, תוך 7 ימים, להגיש תצהיר נוסף לתיקון או להשלמת האמור בעתירה, ככל שהדבר נובע מאותם פרטים ונדרש בנסיבות הענין. בכך יש איזון נכון בין העלאת טענות ועובדות מפתיעות או חדשות לזכות העותר להתייחס אליהם. ודוק – הוא רשאי להגיש תצהיר, ולא תגובה. כפי שנקבע בתקנה, ניתן להגיש תצהיר נוסף "ככל שהדבר נובע מאותם פרטים". מאליו מובן, שאם יודעים העותרים להתייחס לטענות ולעובדות ללא כל פרטים נוספים, ומגישים את התגובה שלהם לפני קבלת פרטים נוספים, אין הם עושים זאת במסגרת תקנה 11, ואין בסיס שבדין להגשת טענות אלה, שהיה עליהם להעלות בעתירתם.

התגובה לטענות המשיבה 2 הוגשה כאמור ביום 8.2.16. רק ביום 11.2.16, לאחר החלטתי שאין הליך כזה ללא קבלת פרטים נוספים, דרשו העותרים מהמשיבה 2 פרטים נוספים. אין בכך כדי להכשיר את התגובה שהוגשה קודם לכן, והיא לא נובעת מהפרטים שניתנו לעותרים על ידי משיבה 2. על כן, דינה של התגובה מיום 8.2.16 להימחק.

ביום 21.2.16 דרשו העותרים פרטים נוספים מהמשיבה 1. תשובת המשיבה 1 ניתנה ביום 27.3.16. העותרים לא הגישו תצהיר נוסף תוך 7 ימים, אלא ש- 14 יום לפני הדיון התיימרו להגיש תגובה לתשובת המשיבה 1. תגובה זו היא תגובה לתשובה המשלימה שהוגשה על ידי המשיבה 1 בעקבות צירוף משיבים לבקשה. התגובה שהוגשה אינה כוללת תצהיר אלא טענות, שהיה בידי העותרים לטעון במסגרת טיעונם בעתירה שהוגשה. ממילא, אין היא מוגשת במסגרת תקנה 11, ודינה להימחק.

להסיק ספק, אני דוחה את טענת העותרים שיש להחיל את תקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרות הגשת תשובה לכתב הגנה. תקנה 20 מאפשרת להחיל את תקנות סדר הדין האזרחי ב"ענין שלא הוסדר בתקנות אלה", לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, ומטעמים שיירשמו. ענין מספר כתבי בי דין שיוגש, וסדרם הוסדר בתקנות, וניתנה בו הזדמנות להגשת תצהיר נוסף, שלא לפי תקנות סדר הדן האזרחי, משום שההסדר הדיוני בבית משפט לעניינים מינהליים שונה מסדר דין אזרחי. בנסיבות אלה, איני מוצא מקום להחיל את הזכות להגשת תשובה המצויה בתקנות סדר הדין האזרחי.