עת"מ 45817-12-15 עבדלווהאב ואח' נ' משרד הפנים

הרקע לעתירה ולבקשה למחיקתה וטענות הצדדים:

בפני עתירה המופנית נגד החלטת המשיבה שהורתה לעותר להתייצב במרכז השהייה במתקן "חולות" וזאת בהתאם להוראות סעיף 32ד'(א) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות").

המשיבה הגישה הודעת עדכון ובקשה למחיקת העתירה, לפיה בהתאם למתווה שגובש בימים אלה ואושר בהחלטת ביהמ"ש העליון, במסגרת בקשה לביזיון בית המשפט, שהגישו העותרים בבג"צ 8665/14 טשומה נ' הכנסת, בכוונת המשיבה לזמן את העותר לשימוע נוסף, זאת לשם עריכת בחינה פרטנית של משך הוראות השהייה שניתנו לכלל השוהים במרכז השהייה. מתווה הבחינה הפרטני כולל את זימונם של כלל השוהים במרכז השהייה לשימוע נוסף בפני ממונה ביקורת הגבולות. במהלך שימוע זה, לטענת המשיבה, יתאפשר לכל אחד מהשוהים לשטוח את מלוא טענותיו הפרטניות באשר למשכה של הוראת השהייה שהוצאה בעניינו ובה בעת יתאפשר לממונה ביקורת הגבולות ליתן דעתו – במסגרת החלטה נוספת וחדשה – לא רק לנסיבותיו של המסתנן עובר למתן הוראת השהייה, כי אם גם לנסיבות הקשורות לאופן השתלבותו והסתגלותו במרכז השהייה, לרבות בהתבסס על חומרים שקיימים אצל הגורמים המקצועיים במרכז השהייה. המשיבה טוענת כי ביהמ"ש העליון, בהחלטתו בבקשה לביזיון, אישר את המתווה הנ"ל וקבע כי מעתה ואילך, והחל מיום 24.1.16, כל מי שנשקלת לגביו הוצאת הוראת שהייה במרכז השהייה "חולות", ייערך לו שימוע ולאחר מכן תתקבל החלטה בשאלה האם להוציא לגביו הוראת שהייה, ואם כן, מה יהיה משך השהייה.

המשיבה טוענת כי בעניינו של העותר (ובהקשר למערכת היחסים שבין העותרים) ניתנה הוראת השהייה עוד קודם לדיון בבקשת הביזיון ולהחלטת ביהמ"ש העליון. בהמשך להחלטת ביהמ"ש העליון בבקשת הביזיון המשיבה מודיעה כי בכוונתה לערוך לעותר שימוע נוסף, במהלכו יוכלו העותרים לשטוח את מלוא טענותיהם הפרטניות, לרבות באשר למשכה של הוראת השהייה שהוצאה בעניינו. על כן, משהעותר 1 עתיד להיות מוזמן לשימוע נוסף, בסופו תינתן החלטה, כאשר ככל שיבקשו העותרים לתקוף את ההחלטה החדשה שתינתן בעניינם יוכלו לעשות זאת לפי כללי הסמכות הרגילים ויישמרו להם הטענות שהעלה במסגרת עתירה זו, טוענת המשיבה כי מתייתר המשך הדיון בעתירה זו. נטען כי אין בכך כדי לגרוע מעמדת המשיבה לפיה החלטת הממונה בעניינו של העותר 1 היא החלטה סבירה שניתנה בהתאם להוראות החוק. המשיבה מציינת כי הוראת השהייה שניתנה בעניינו של העותר 1 מושהית עד למתן ההחלטה הנוספת וכי עד לקבלת החלטה בעניינו של העותר וכניסתה לתוקף של הוראת השהייה, רישיון הישיבה הזמני של העותר 1 יוארך על ידי המשיבה מעת לעת. על כן, מבקשת המשיבה להורות על מחיקת העתירה אשר לטענתה במצב הדברים הנוכחי הפכה להיות עתירה מוקדמת.

העותרים מתנגדים לבקשת המשיבה. לטענתם, יש להשאיר העתירה תלויה ועומדת ולקיים לעותרים ראיון בדבר כנות הקשר ביניהם. נטען כי לעותרים יגרם נזק כבד באם תמחק עתירתם ויאלצו להגישה פעם נוספת. עוד נטען כי העתירה עוסקת בתקיפת עצם הוצאת הוראת השהייה ולכן קיום שימוע נוסף בעניין משך תקופת השהייה לא יסייע לעותרים והם יידרשו להגיש עתירה מחדש.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המשיבה ולמחוק את העתירה, שכן למעשה התוצאה של הצהרתה של המשיבה כי בכוונתה לערוך לעותרים שימוע חדש וליתן החלטה חדשה הינה שהעתירה דנן, שהוגשה נגד ההחלטה הקודמת, מתייתרת. מובן כי טענותיהם של העותרים שמורות ואם ירצו לעתור נגד ההחלטה החדשה שתינתן תשמר להם הזכות לעשות כן. במצב הדברים הנוכחי אין טעם לדון בעתירה, כאשר ידוע כי המשיבה מתכוונת לערוך שימוע חדש וליתן החלטה חדשה בעניינם של העותרים.

לטעמי אין גם טעם בנסיבות העניין להשהות את העתירה עד לעריכת שימוע נוסף לעותרים, שכן לעת הזו החלטת המשיבה בעניינם מבוטלת בפועל ואין לדעת מתי ואם בכלל תינתן החלטה חדשה בעניינם. כן אין לדעת האם במסגרת ההחלטה החדשה שתינתן בעניינם , אם וכאשר תינתן החלטה חדשה, תורה המשיבה על שליחתו של העותר למתקן השהייה. כמו כן, חזקה שהמשיבה תפעל בהתאם להוראות ביהמ"ש העליון ולמתווה שגובש, לפיו תיערך בחינה פרטנית של כלל הוראות השהייה, תוך זימונם של כלל השוהים לשימוע נוסף במהלכו יתאפשר לכל אחד מהם לשטוח את מלוא טענותיו הפרטניות ושקילת כל הנסיבות הנוגעות למתן הוראת השהייה והשתלבות והסתגלות במתקן השהייה. מובן כי במסגרת זו יהיה על המשיבה לבחון שוב את טענת העותרים לעניין הקשר הזוגי שבינם, על כל המשתמע מכך. בנסיבות אלה, אין טעם בהשהיית העתירה, שכן ההחלטה שנגדה הוגשה העתירה מבוטלת ואין לדעת מתי ואם תינתן החלטה חדשה והאם יהיה צורך לעתור נגדה.

אשר על כן, לאור האמור לעיל, אני מורה על מחיקת העתירה. אשרת השהיה שהוצאה בעבר לעותר תחודש, עד להחלטה אחרת שתתקבל בעניינו.

למען הסר ספק יובהר כי בית המשפט לא הביע כל עמדה לגוף המחלוקת ולכל צד שמורות זכויותיו וטענותיו לכל דיון בעתיד, ככל שיידרש.