עת"מ 45130-02-16 שימנוב נ' רשות האכיפה והגבייה

העותר הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות מין חמורות שביצע בקטינה (ת"פ 1158.09) ונדון לשנות מאסר בפועל, וכן פיצוי למתלוננת בסך 50,000 ₪. סכום זה, בצירוף תוספת תשלום פיגורים, עומד נכון לעת הזו על כ-60,000 ₪ (להלן: (להלן: "נפגעת העבירה" ו-"הפיצוי").

בקשה שהגיש למרכז לגביית קנסות (להלן:"המרכז") לפריסת הפיצוי, הורה המרכז על פריסתו ל – 12 תשלומים.

בהיותו אסיר, מבקש העותר בעתירתו לפרוס את הפיצוי באופן שישלם 150 ₪ לחודש וכן לפטור אותו מתשלום תוספת פיגורים.

המשיבה עתרה לדחיית העתירה על הסף, משלא צירף העותר את נפגעת העבירה כמשיבה לעתירה, בהסתמכה על בג"ץ 5087/11 שומינוב נ' המרכז לגביית קנסות .

כן טענה כי לבית המשפט אין סמכות לפטור מתשלום ריבית פיגורים.

לאחר ששקלתי את טיעוני העותר המפורטים בעתירתו כמו גם בקשת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

באשר לבקשה לפטור מריבית הפיגורים – דינה להידחות, באשר המרכז אינו מוסמך לפטור מתוספת פיגורים על פיצוי המיועד לנפגע עבירה. לעניין זה ר' סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק המרכז") המסמיך את מנהל המרכז לפרוס או לדחות תשלום חוב, להבדיל מפטור תשלום ריבית פיגורים. סעיף 5ג לחוק המרכז קובע כלהלן:

5ג.עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לענין זה, רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור; ביקש החייב פריסה או דחייה של תשלום חוב אגב טיפול בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי עובד המדינה האמור להורות על פריסת תשלום החוב או דחייתו.

ס"ק (6) להגדרת "חוב" בסעיף 1 לחוק המרכז קובע כלהלן:

(6) פיצוי כמשמעותו –

(א) בסעיף 77 לחוק העונשין ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים);