עת"מ 44786-05-12 ד' נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום ואח'

רקע

1. לפני עתירת העותר להורות למשיב 1, לשאת בדמי ניידות לתובע החל מ- 1.1.03 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ובקיזוז דמי נסיעה ששולמו לו מדי חודש משוערכים אף הם כאמור.

   כמו כן, התבקש ביהמ"ש להורות על החזר דמי ביטוח ואגרת רישוי לרכב החל מ- 1.1.03 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד החובה בתשלום ועד המועד לתשלום בפועל.

    

2. העתירה מעלה שאלה מרכזית אחת והיא, האם על המשיב 1 לשאת בהטבות שנתנו לעותר כנכה צה"ל מכוח הוראות אגף השיקום נכים במשרד הביטחון רטרואקטיבית מהמועד שבו קבעה הועדה הרפואית העליונה או בית משפט מחוזי, כי הינו זכאי לאחוזי נכות מוגדלים רק מאחר והחלטת הוועדה הרפואית העליונה ניתנה בשיהוי ניכר, או שמא יש להמשיך ולנהוג בעניינו של העותר על פי הוראת אגף השיקום, 80.23 הינו לשלם ההטבות החל מאותה שנת תקציב בה נקבעה ההטבה בלבד, והכל בהיות עניינו של העותר נדון בוועדה הרפואית העליונה ערב הכרעת ביהמ"ש העליון בעע"מ 7335/10, קצין התגמולים נ' משה לופו ואח' (29.12.13) (להלן: "פרשת לופו").

    

   השתלשלות עובדתית

3. עניינו של העותר, יליד 1978, ומערכת יחסיו עם אגף השיקום, החלה בתאריך 18.4.2000, עת טיל לאו פגע בעמדה בה שמר במוצב בלבנון. כתוצאה מהפגיעה נחבל העותר בראשו. לעותר נקבעו אחוזי נכות שונים בנושאים שונים, אך רלוונטיים לעתירה הינם אחוזי הנכות שנקבעו לו בגין מצב שלאחר חבלת ראש.

   בתאריך 19.6.01, נבדק העותר על ידי ועדה רפואית שאמדה את נכותו ב- 10% בגין מצב שלאחר חבלת ראש לפי פרט 29(11)(ב) II, לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות),תש"ל-1969 וזאת בשל שינויים באישיות והפרעות בהתנהגות בצורה קלה, ובאופן זמני עד 30.6.02.

   בתאריך 8.1.03 הפחיתה ועדה רפואית מחוזית את נכותו של העותר בשל מצב אחרי חבלת ראש ל- 1%.

   בתאריך 28.2.03 העותר ערר לוועדה הרפואית העליונה על קביעה זו, אך הועדה העליונה לא התכנסה לדון בעררו לאורך שנים רבות.

   בשנת 2005 הגיש העותר בקשה לבדיקה חוזרת. הועדה הרפואית המחוזית התכנסה בתאריך 8.11.05 והותירה את נכותו בגין מצב אחרי חבלת ראש בשיעור של 1%.

   העותר ערר גם על קביעה זו בפני הוועדה הרפואית העליונה, אותה ועדה רפואית עליונה, אליה ערר עוד ב- 28.2.03 על החלטת הועדה הרפואית המחוזית.

   הועדה הרפואית העליונה טרחה והתכנסה בתאריכים 23.10.08 וכן בתאריך 5.2.09, ודחתה את ערר העותר, תוך שהינה מותירה את אחוזי נכותו בגין מצב אחרי חבלת ראש על 1%. הועדה הרפואית העליונה שקבעה זאת כאמור, לא התייחסה לקביעות הועדה המחוזית מ- 2003, אלא לקביעות הועדה המחוזית משנת 2005 בלבד.

   בשל קביעות אלה של הועדה הרפואית העליונה, פנה העותר וערער לביהמ"ש המחוזי בחיפה. בתאריך 2.11.09 החזיר ביהמ"ש את התיק לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתתייחס גם להחלטת הועדה הרפואית המחוזית משנת 2003.