עת"מ 44389-04-15 עורכי דין לקידום מנהל תקין (ע"ר) ואח' נ' עיריית טירה ואח'

1.עניינה של העתירה שלפניי בהעמדת האמצעים לרשות סיעות מועצת העיר טירה, בהתאם לאמור בסעיף 125ג לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). העתירה הוגשה לאחר שעיריית טירה, המשיבה 1 (להלן: "העירייה"), לא הקצתה את האמצעים הנדרשים לחברי סיעות מועצת העיר, במובן זה שלא הועמדו לרשותם: מכשיר טלפון, מכשיר פקסימיליה, עמדת מחשב ומשרד.

2.בתאריך 21.06.15, נערך דיון מקדמי בעתירה. העירייה הדגישה את קשייה הכלכליים שמונעים ממנה למלא אחר הוראת סעיף 125ג לפקודה. באת כוח המדינה הדגישה בדיון המקדמי את המאמצים שננקטו על ידי הממונה על המחוז ומשרד הפנים, בכדי להביא לפתרון הסוגיה.

3.במסגרת הישיבה המקדמית הובהרה למשיבות חשיבות הקצאת המשאבים הנדרשים על פי הפקודה לחברי מועצת העיר טירה (סעיפים 2 – 4 להחלטה מיום 21.06.15). בסופו של יום השלימה העירייה את העמדת האמצעים הנדרשים לרשות סיעות מועצת העיר, וזאת בתאריך 31.08.15.

4.הואיל והעתירה התייתרה, הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני לפיו יטענו להוצאות משפט ושכר טרחה. בהתאם להסדר דיוני זה, מיצו הצדדים את זכות הטיעון בכתב באשר לסוגיית ההוצאות ושכר הטרחה.

5.העותרים הדגישו בסיכומיהם כי פנו במספר הזדמנויות שונות למשיבים בדרישה שימלאו אחר הוראות סעיף 125ג לפקודה, אולם הדבר לא הסתייע במשך כארבעה חודשים. על כן, נאלצו העותרים לפנות בבקשה לסעד מתאים מבית המשפט.

רק כתוצאה מהגשת העתירה, פעלו המשיבות להקצאת האמצעים הנדרשים על פי הפקודה. מכאן, שהיה צידוק בהגשת העתירה, מוצו ההליכים המקדמיים בטרם היא הוגשה, לא נפל בה שיהוי ואין ספק שרק כתוצאה מהגשת העתירה פעלו הרשויות כנדרש על פי דין [בג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 (1994)].

6.ב"כ העירייה הדגיש שלא נעשה מאמץ מינימלי מצד העותרים, זולת פנייה אל מזכירות העירייה. העירייה נתונה במצב כלכלי קשה ואף מונה לה חשב מלווה. יתר על כן, ידוע לעותרים כי קיימת מצוקת מקום במבנה העירייה ולצורך כך נדרשה העירייה לשכור משרדים מצדדים שלישיים. בנסיבות אלה, אין מקום להשית על הקופה הציבורית את עלויות העתירה.

7.ב"כ המדינה הדגישה כי הממונה על המחוז פעלה על פי הסמכויות המסורות לה בדין. הממונה על המחוז הפעילה סמכויות אלה בסבירות. נסיבות העניין לא הצדיקו שימוש לפי סעיף 141 לפקודה, של נטילת הסמכות השלטונית מהרשות המקומית. אליבא המדינה, פעולת הממונה נעשתה בטרם הוגשה העתירה ועל כן אין מקום לחיוב המדינה בהוצאות העותרת.

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שיש לזקוף לזכות המשיבות את הסדרת התנאים הנדרשים לחברי מועצת העיר, כקבוע בסעיף 125ג לפקודה. אני מביא בחשבון את ההפעלה המידתית של סמכויותיה של הממונה על המחוז וכן את המצוקה התקציבית בה שרויה העירייה.

9.עם זאת, התרשמותי כי נושא קיום התנאים הקבועים בפקודה הוסדר על ידי העירייה (תוך התערבות הממונה על המחוז) רק לאחר הגשת העתירה, לאחר קיומו של דיון מוקדם בעתירה וערב קיומו של דיון לגוף העתירה, אשר היה אמור להתקיים בתאריך 06.09.15, בנוכחות הממונה על המחוז, מנכ"ל העירייה והעותרים.