עת"מ 44322-11-14 סבן יעקב ציוד לבניין בע"מ ואח' נ' טל בן דב נציגת השר להגנת הסביבה

1. העותרים הגישו את העתירה הנוכחית לבית-המשפט בה עם עתרו כי בית-המשפט יורה–

א. כי החלטתה של המשיבה מטעם המשרד לאיכות הסביבה מיום 28.9.2014, היא בטלה. זאת משום ההחלטה ניתנה תוך חריגה מסמכות ותוך הישענות על שיקולים שאינם ממין הענין, או על שיקולים פסולים ולא חוקיים.

ב. כן התבקש בית-המשפט לקבוע – לאור האמור לעיל, כי יש להותיר על כנה את החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת-גן מיום 23.9.2012, החלטה שתתואר להלן, כאשר משמעותו של הסעד הזה היא – כך נראה – שהעותרים מבקשים כי יינתן להם היתר לשימוש חורג.

תמצית העובדות

2.העותרת 1 (להלן: "החברה") היא חברה המתמחה באחסנה, מכירה ואספקה של מוצרי בניין שונים לקבלנים. העותר 2 הוא הבעלים והמנהל של החברה. העותרים מחזיקים במקרקעין בכפר אז"ר (להלן: "המקרקעין"), והם מנהלים שם את העסק שלהם. על חלק מהמקרקעין קיים מבנה (להלן: "המבנה"), בו מבקשים העותרים לנהל חנות לממכר חומרי בניין. כן מבקשים העותרים לאחסן חומרי בניין בשטחים פתוחים במקרקעין.

העותרים פירטו בעתירה את המצב התכנוני החל על המקרקעין. אין מקום לפרט את כל השתלשלות העניינים התכנונית משום שכפי שיובהר להלן, אני סבורה כי אין לכך רלבנטיות לצורך הכרעה בעתירה דנן, שעניינה בהחלטה של המשיבה – נציגת המשרד לאיכות הסביבה.

3.בקצירת האומר יצוין כי העותרים טענו כי הם יזמו תכנית מתארית על המקרקעין –תוכנית קא/305, שפורסמה להפקדה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביום 3.6.2009, ופורסמה למתן תוקף ביום 25.11.2010.

בהתאם לתקנון התוכנית הזו, לא ניתן להוציא היתרי בנייה ללא הכנת תוכנית מקומית מפורטת, שתסדיר באופן קבוע את השימוש במקרקעין שהתוכנית חלה עליהם. העותרים החלו לכן לטענתם לפעול לקידום תוכנית מקומית מפורטת הכוללת איחוד וחלוקה. תוכנית זו (מק/רג/1538) הופקדה על ידי הוועדה המקומית רמת-גן ביום 21.6.2012. הוועדה המקומית הודיעה כי הליך השלמת תכנון תכנית האיחוד החלוקה עתיד לארוך זמן רב בשל סוגיות שמאיות – ולכן לא ניתן לממש עדיין את תכנית קא/305 ולהוציא היתרי בנייה מכוחה.

4. העותרים טענו כי הם ביקשו עוד בשנת 2006 היתר לשימוש חורג למבנה, שהוא מבנה הקיים עשרות שנים במקרקעין. הם אף ביקשו לקבל היתר בנייה למבנה – עוד כאשר המקרקעין היו תחת סמכות השיפוט של הוועדה המקומית קריית-אונו (המקרקעין עברו לאחר מכן לתחום השיפוט של עיריית רמת-גן). לעותרים ניתן בשנת 2006 היתר לשימוש חורג שהיה מותנה בתנאים שונים.

    

   5.בשנת 2009 פנו העותרים לעיריית רמת-גן בבקשה לקבלת היתר בנייה למבנה, וכן לקבלת היתר לשימוש חורג בו, משימוש חקלאי לשימוש בו לממכר חומרי בניין. העותרים טענו כי הוועדה נעתרה לבקשתם וניתן להם היתרים למבנה ולשימוש חורג בשטחים הפתוחים - וזאת לתקופה של שלוש שנים.