עת"מ 44313-08-14 טי. אנד. אם סער בטחון בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבטחון ואח'

1. לפני בקשת העותרת לצרף חוות דעת כלכלית שתתמוך בעתירתה. לטענת העותרת, העתירה עוסקת כולה בטיעון כלכלי המחייב צירוף חוות דעת מטעם סמנכ"ל העותרת שהינו כלכלן בהכשרתו, לאור המועד המאוחר (2.10.14), בו הועברו לידי העותרת מסמכי המכרז.

לטענת העותרת הניתוח הכלכלי של המכרז, שמוצא מקומו במסגרת חוות הדעת, מחויב המציאות לנוכח הגרעוניות הבולטת שבהצעת המשיבה 2.

העותרת הדגישה, כי משיבה 1 נאחזה בחוות דעת כלכלית משל עצמה להכשרת החלטתה בדבר הזוכה במכרז ואין למנוע זאת גם מהעותרת, במיוחד כאשר אין לבית המשפט אלא את שלנגד עיניו. ככל שלא תומצא חוות דעת המקרקעת את עמדת המדינה, לא ניתן יהיה להסביר ולקבוע כי אמנם עסקינן בהצעה גרעונית.

לפיכך, אין למנוע מהעותרת הצגת חוות דעת מתאימה, במיוחד כאשר המשיבה 1 אף היא חשדה בהצעת המשיבה 2 וראתה בה, לפחות בתחילה, כהצעה בעייתית.

העותרת הדגישה, כי העתירה נעוצה בנושא הכלכלי ולא רק בנושא זכויות העובדים והפנתה לטיעוני המשיבה 2 בנושא זה, בהם לא מצאה דבר. עוד הדגישה, כי חובה למצוא בהצעת המשיבה 2 רווח, אחרת יש לבטל את זכייתה. מציאת רווח יכול ותיבחן באמצעות חוות הדעת הכלכלית מטעם העותרת. על בית המשפט, כך העותרת, לוודא כי הצעת הזוכה נבחנת מראש ולא בדיעבד ככזו שאינה הפסדית.

עוד הפנתה העותרת לכך, שהמשיבה 1 משתמשת בסטייה של מעל 25% כדי לפסול הצעות, והצעת המשיבה 2 חורגת ב- 32%, גם אם במרכיב אחד בלבד, אך במיוחד שעסקינן ברכיב החשוב והגדול מכולם (73%), יש בכך כדי להעיד על פסלות ההצעה ועל חוסר סבירותה, מה שחוות הדעת מצביעה עליו.

2. המשיבה 1 התנגדה לכל הרחבת חזית והוספת טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות שלא נטענו בעתירה. לטעמה, בית המשפט אפשר לעותרת להגיש בקשה להגשת חוות דעת כלכלית מטעמה, אך זו ניצלה את ההזדמנות והעלתה טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות, תוך התייחסות לטיעונים והערות שעלו במהלך הדיון מטעם בית המשפט.

המשיבה 1 הדגישה, כי העותרת לא ביקשה לתקן את העתירה למרות טענות המשיבות ובית המשפט לעניין זה, ולפיכך אין לאפשר לה לתקן את העתירה באמצעות בקשה טכנית זו בהגשת חוות דעת.

כך גם הבקשה כוללת טענות עובדתיות שלא נתמכות בתצהיר. מכל מקום, המשיבה 1 אינה מתנגדת להגשת חוות הדעת הכלכלית, תוך שמירת זכותה להתייחס אליה, ותוך הגשתה באופן שאינו סרוק בהיותה מסווגת.

3. המשיבה 2 מצידה אף היא מציינת, כי במסגרת הבקשה "מוגנבים" טיעונים נוספים וחדשים ללא רשות ומתוך אותה ראיה. מכל מקום, המשיבה 2 מתנגדת להגשת חוות הדעת והינה רואה בה מסמך עצמי אותו הכינה העותרת, וככל שתותר הגשתה, עותרת המשיבה 2 לאפשר לה להגיש תגובה מתאימה. המשיבה 2 אף הפנתה לעובדה ולפיה, אין עתירה מתוקנת בפני בית המשפט ובירור העתירה עצמה כעת הינה בזבוז זמנו של בית המשפט והצדדים בהיות העתירה תיאורטית, עת התקבלה החלטה חדשה על ידי ועדת מכרזים.

המשיבה 2 אף הפנתה לכך שחוות הדעת הכלכלית אותה מבקשת העותרת לצרף, נעדרת כל משקל בהיותה מסמך הערוך על ידי עובד העותרת –סמנכ"ל – לו יש אינטרס אישי בעתירה ובכל מקרה, מקום בו החלטת ועדת המכרזים נסמכת על חוות דעת מקצועית, אין להתערב בה או להעדיף חוות דעת מקצועית אחרת על פניה, במיוחד כאשר לא הוצגה חוות דעת זו לוועדת המכרזים עצמה, מקום בו יכולה היתה העותרת לעשות כן, היינו כבר בשלהי אוגוסט 2014, כאשר המספרים והחישובים שבאותו מסמך אינם חדשים ולא הומצאו לאחרונה לידי העותרת או מי מטעמה, אלא היו בידה זה מכבר. זוהי הסיבה, כך המשיבה 2, לאי הצגת חוות הדעת הכלכלית לוועדת המכרזים. מכל מקום, אי הצגת מסמכים אלה במועד לוועדת המכרזים הופכת אותם לאי רלוונטיים לבחינת החלטת הועדה.

בשל מחדלה זה של העותרת סברה משיבה זו כי יש לדחות את הבקשה. במיוחד כך כאשר העותרת הגניבה המסמך לתיק בית המשפט ומעבר לו מגניבה נתונים מתוכו לבקשתה זו, תוך ניצול לרעה של ההיתר שקיבלה להגשת הבקשה. מדובר בהתנהגות מקוממת הנוגדת התנהגות יעילה ומהירה ללא בקשות ביניים מכבידות.

המשיבה 2 אף התרעמה על הוספת טענות חדשות בבקשה ולא התייחסה אליהם תוך שמירת זכותה להתייחס אליהם ככך שתותר הגשת חוות הדעת הכלכלית במיוחד לאור העובדה ולפיה עובדות אלה אינן מגובות בתצהיר.

4. בתשובת העותרת לתגובות המשיבים ציינה זו, כי אין מדובר בעתירה תאורטית באשר לא ברור מהו הסטטוס של ההחלטה השניה של ועדת המכרזים, האם הינה מאשררת את ההחלטה הראשונה או הינה החלטה המתקבלת מחדש או שההחלטה הראשונה הוחלפה כליל על ידי ההחלטה השניה ובכך נוצרה עמימות ביחס להחלטה הראשונה. מכל מקום בית המשפט המשיך לקיים את הדיון מבלי שראה בה עתירה תיאורטית.