עת"מ 44093-01-16 אוזן ואח' נ' עיריית אלעד

בעתירה שבפני עותרים העותרים להורות למשיבה להפסיק לאלתר את כל הליכי הגבייה הננקטים כנגדם בגין חובות ארנונה ומים מהשנים 2004-2005, ולהצהיר כי על חובות אלו חלה התיישנות ואין המשיבה רשאית לגבותם.

טענות העותרים

1.העותרים שכרו דירה בעיר אלעד בשנת 2004. לטענת העותר הוא פנה למשיבה וביקש לקבל הנחה בארנונה בשיעור של 90% עקב מצבה הכלכלי המשפחה.

2.ביום 26.10.2015 קיבלו העותרים מכתב, ממנו נודע להם, לטענתם, כי לטענת המשיבה (להלן "העיריה") הם חייבים לה תשלומי ארנונה ומים (נספח 1).

3.ביום 1.11.2015 קיבלו העותרים מהעיריה דרישה לתשלום חוב, לפי פקודת המיסים (גביה) (נספח 2).

4. ביום 16.11.2015 שיגר ב"כ העותרים, עו"ד אשורי, מכתב לעיריה בו נטען כי החוב נוצר לפני כ-11 שנים ועל כן חלה עליו התיישנות. כמו כן צוין במכתב כי העותרת מצויה באיחוד תיקים וכל ההליכים נגדה מעוכבים. לאור האמור התבקשה העיריה לעכב את הליכי הגבייה כנגד העותרים (נספח 3).

5.ביום 10.1.2016 קיבלו העותרים "הודעה על ביצוע פעולה בכוח" על פי סעיף 5(4) לפקודת המיסים (גביה) ועל פי תקנה 3א לתקנות המיסים (גביה) בה נכתב:

"ביום 10.1.2016 ביקרתי בחצריך לשם הוצאה לפועל של כתב הרשאה מיום 10.01.2016 ומאחר שהזהרתיך הרינו להודיעך, כי אם לא תשלם מיד במשרדנו את חובך בהתאם לדרישה שנשלחה אליך, נאלץ לבקש הרשאה לשימוש בכוח ולפריצה בהתאם לסעיף 5(4) לפקודת המיסים (גביה). צו פריצה יופעל נגדך ללא הודעה נוספת." (נספח 4).

בעקבות דרישה זו הוגשה העתירה.

6.לטענת העותרים, מאז שנת 2005 ועד לשנת 2015, לא הגיעה לידיהם התראה או דרישה בעניין החוב הנטען, ולא ננקטו כנגדם הליכי גבייה כלשהם, על כן חובם התיישן. העותרים מסתמכים על רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית, תק-על 2010(2), 4085 (להלן "ענין נסייר"), שם נקבע כי מי שמתנהלים נגדו הליכי גבייה על ידי הרשות רשאי להגיש עתירה מנהלית ולטעון במסגרתה כי החוב התיישן.

7. לחלופין טוענים העותרים כי הם היו זכאים לקבל הנחה בשיעור של 90% מחיובי הארנונה וזאת בהתאם למצבם הכלכלי.

8.בנוסף הם טוענים כי התגוררו בדירה בשנת 2005 בלבד בעוד שהליכי הגבייה הננקטים נגדם הם לשנים 2004 – 2005.

תגובת המשיבה - העיריה

9.חובות העותרים בגין ארנונה, מים וביוב הם לתקופה המתחילה במרץ 2003 ועד למאי 2005, במהלכה התגוררו העותרים בשכירות בנכס ברח' בעלי התוספות שבתחום העיריה. העותרים לא שילמו את חובם במהלך תקופת השכירות, וככל הנראה לאחר סיומה עזבו את הנכס ואף את העיר אלעד, מבלי להסדיר את חובם לעיריה, שעולה, נכון ל-4/16, כדי 16,376 ₪.