כפר הים ניהול (1994) בע"מ ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון חדרה ואח'

הרקע לעתירה:

בפני עתירה במסגרתה מבוקש לחייב את הרשויות הנוגעות בדבר, וביניהן הוועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה (להלן: "הוועדה המקומית), הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה (להלן: "הוועדה המחוזית") ומשרד האוצר להפעיל סמכויותיהם לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") ולהורות על הריסת/פינוי מבנה (קראוון בגודל של כ-10 מ"ר המיועד לצרכי רוכלות מזון), אשר על פי הנטען נבנה שלא כחוק בחוף הים בחדרה, לרבות הגנרטור ומיכל השפכים המחוברים אליו, וכן לאסור כל שימוש בהם. עוד מבקשים העותרים במסגרת העתירה לחייב עיריית חדרה להפעיל סמכויות הנתונות לה על פי חוק ולמנוע פעילות עסקית במקום וכן לקבוע כי רישיון עסק ל"רוכלות מזון" שניתן ל"ים הפקות ל.ע. בע"מ" (להלן: "ים הפקות") הוצא שלא כדין והינו בטל. ביחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים וצו ארעי שעניינם בפועל צו עשה זמני החופף בפועל את הסעדים המבוקשים בעתירה. הבקשה לצו ביניים וצו ארעי נדחתה על הסף.

מדובר במבנה שהוצב על ידי "ים הפקות" או מי מטעמה בחוף הים בחדרה בסמיכות למתחם הידוע כ"כפר הים" המנוהל על ידי העותרת 1 ואשר העותרים האחרים הם בעלי זכויות ודיירים בו. במבנה שהוצב בחוף הים הסמוך לכפר הים מתבצעת פעילות מסחרית הכוללת הכנת מזון ומכירתו, מכירת משקאות וכיוצ"ב. המבנה מחובר לגנרטור תעשייתי המספק לו חשמל, שהוצב על טיילת חוף הים בסמיכות לבריכת השחייה של מתחם כפר הים.

בשנת 2016 פרסמה "נ.ח.ל. – נחלים חברה לתיירות חדרה בע"מ" (להלן: "חברת התיירות העירונית"), קול קורא להפעלת מתקני חוף ומתן חסות בחוף כפר הים בחדרה, אשר בו זכתה חברת ים הפקות. ביום 2.8.16 נחתם הסכם התקשרות בין חברת התיירות העירונית לבין חברת ים הפקות הזכיינית שקיבלה על עצמה להפעיל את חוף הים ולהעניק חסות לחוף הים. ביום 30.8.16 הונפק לחברת ים הפקות רישיון עסק מסוג רוכלות עד ליום 31.10.16. ביום 12.6.17 הונפק לחברת ים הפקות רישיון עסק נוסף מסוג רוכלות מזון עד ליום 31.10.17. המבנה שהוצב בחוף הים בסמוך למתחם כפר הים במסגרת הסכם ההתקשרות הינו מבנה מסוג קרוואן בגודל של כ-10 מ"ר המיועד לשמש לצרכי רוכלות מזון ניידת. למבנה מחוברים במת מדרגות וגנרטור המשמש את הקרוואן לצרכי הפעלת מכשירים חשמליים.

טענות הצדדים:

העותרים טוענים כי במבנה מתבצעת פעילות הכוללת מכירת משקאות אלכוהוליים, מכירת נרגילות, השמעת מוזיקה רועשת במרבית שעות היום ואף בשעות הלילה המאוחרות, קיום אירועים ומסיבות ועוד. כן נטען כי הגנרטור המחובר למבנה פולט לאוויר עשן סמיך וגזים רעילים באופן המהווה סכנה בריאותית ובטיחותית לציבור המשתמשים בחוף הים ובבריכת השחייה ולדיירי כפר הים. כן נטען כי פעולת הגנרטור כרוכה ברעש בלתי נסבל ובלתי פוסק בכל שעות היממה. נטען כי המבנה הוקם תוך הפרת חוק התכנון והבניה ללא היתר בניה ומבלי שניתן כלל ליתן לו היתר בניה בהתאם לתכנית החלה על חוף הים. כן נטען כי המבנה פועל ללא רישיון עסק כדין. נטען כי החברה המפעילה את המבנה קיבלה לאחרונה רישיון להפעלת עסק של "רוכלות מזון", אך הפעילות המתבצעת במבנה אינה עונה כלל להגדרת "רוכלות" בחוק רישוי עסקים ולא ניתן לראות ברישיון עסק זה רישיון לפעילות הנעשית במבנה. נטען כי הפעילות הנעשית במבנה נעשית גם תוך הפרה של חוק העזר לרוכלות של חדרה ותוך הפרת הנחיות המשרד להגנת הסביבה לעניין פליטת מזהמים מדיזל גנרטורים. כן נטען כי הפעילות במבנה כרוכה במטרדים רבים עבור דיירי מתחם כפר הים וציבור המשתמשים בחוף הים, לרבות מטרדי רעש קשים וזיהום אוויר מהגנרטור. נטען כי אין גורם האוכף את הדין וכל הפניות שנעשו לעיריית חדרה נותרו ללא מענה.

לטענת העותרים השירותים שהתבקשו במסגרת הליך ה"קול קורא" הינם שירותי רוכלות מזון כאשר הביטוי "רוכלות" מוגדר בחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים") כ"עיסוק בקניה, במכירה או בהצעת שירותים או מלאכה לציבור, שלא בתוך מבנה קבע". נטען כי אין ספק שהביטוי "רוכלות ניידת" ב"קול קורא" שפורסם מבהיר ומחדד כי הרוכלות נושא ה"קול הקורא" אינה יכולה להיעשות מתוך מבנה קבע. נטען כי למרות זאת חברת ים הפקות הקימה מבנה קבע המשמש לפעילות מסחרית שאינה תואמת את השימושים המותרים בחוף הים על פי התכנית החלה ואשר חורגת מהשירותים אותם התבקשה לספק במסגרת ה"קול הקורא" ומהאופן בו התבקשה לתיתם וללא האישורים, הרישיונות או ההיתרים הנדרשים לצורך מתן השירותים.

העותרים טוענים כי גם על פי חוק עזר לחדרה (רוכלים), תשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק העזר לרוכלות") נקבע כי מדובר בשירותים מצומצמים, ארעיים וניידים. לכן נטען כי הפעילות המתנהלת במבנה איננה יכולה לבוא בגדר רוכלות ורישיון העסק ל"רוכלות מזון" שניתן לעסק בטל מעיקרו או ניתן לביטול. כן נטען כי רישיון העסק אינו כדין מאחר שמדובר במבנה קבע ללא היתר כדין ואשר אינו תואם את התכנית החלה. נטען כי המבנה מוצב בחוף הים דרך קבע גם שלא בשעות עיסוקו ופעילותו וזאת בניגוד לחוק העזר לרוכלות. כן נטען כי מכוח חוק העזר לא ניתן להציב גנרטור ומיכל שפכים מחוץ למבנה ויש למקמם בתוכו. עוד נטען להפרות נוספות של חוק העזר לרוכלות כגון השמעת מוזיקה בשעות הלילה, עיסוק בימי המנוחה וכיוצ"ב.

בעיקרי הטיעון שהוגשו מטעמם טוענים העותרים כי דין העתירה להתקבל וזאת על פי הודאת הוועדה המקומית כי על אף שהמשיבים 3 – 5 מפרים את הדין היא אינה אוכפת את הדין. נטען כי הוועדה המקומית ועיריית חדרה מודות בתשובתן לעתירה כי המבנה הוא מבנה קבוע ואינו עונה להגדרת "רוכלות", כל זאת, גם לפי פרשנותן המקלה את הביטוי רוכלות. נטען כי למרות זאת, הוועדה המקומית ועיריית חדרה אינן עושות שימוש בסמכויות הנתונות להן מכוח חוק התכנון והבניה ומכוח חוק רישוי עסקים על מנת לאכוף על המשיבים 3 – 5 דינים אלה ואינן מספקות הסבר למחדלן באכיפת הדין. כן נטען כי הדברים מקוממים במיוחד על רקע העובדה שהוועדה המקומית הוציאה צו הריסה מנהלי נגד המבנה ואף פנתה למשטרה בבקשה לסייע לה ולפקח על ביצוע צו ההריסה, אך צו ההריסה בוטל ורשות הרישוי חדרה העניקה למפעילי המבנה רישיון עסק לרוכלות מזון. נטען כי פרשנות הוועדה המקומית והעירייה את הביטוי "רוכלות" היא פרשנות מקלה הסותרת את הדין (חוק רישוי עסקים וחוק העזר לרוכלות של חדרה) ואת רישיון העסק שניתן למשיבים 3 – 5. עוד נטען כי מדיניות הוועדה המקומית שלא לאכוף את דיני התכנון והבניה נגד מבנה שגודלו 2 מ"ר (הגנרטור) היא בלתי סבירה באופן קיצוני, זאת מאחר שמדובר בבנייה באזור חוף ים ומאחר שאזור חוף ים מהווה שטח ציבורי. העותרים טוענים כי יש לדחות טענות חלק מהמשיבים כי הסעד המבוקש בעתירה הוא בשל טענת מטרד ליחיד וכי הסעד המבוקש הינו כי ביהמ"ש יורה לרשויות התכנון והשלטון הרלוונטיות להפעיל סמכויותיהן בהתאם לדין.

באשר לטענות השיהוי טוענים העותרים כי העתירה מופנית כלפי רישיון העסק שניתן למשיבים 3 – 5 ביום 12.6.17. כן נטען כי העתירה הוגשה כנגד המבנה שהוצב על ידי המשיבים 3 – 5 או מי מטעמם על חוף הים בניגוד לדין וכנגד הפעילות המסחרית המתקיימת בו בניגוד לדין. נטען כי אמנם המבנה פעל בניגוד לדין גם בשנת 2016, אך בשלב מסוים בחורף 2016 הועבר המבנה מחוץ לחוף הים. נטען כי המבנה הופעל שוב בראשית חודש אפריל 2017 ובעקבות כך נעשו פניות שלא נענו. נטען כי העתירה הוגשה מאחר שפניות העותרים לא נענו ולאחר שהתברר להם שלמרות הפרות הדין ניתן רישיון עסק לרוכלות למבנה. כן נטען כי גם אם ייקבע כי העתירה הוגשה בשיהוי סובייקטיבי, הרי שלנוכח זאת שעניינה של העתירה בהפרה חמורה, גלויה ומתמשכת של הדין, חומרת העבירה על שלטון החוק גוברת על טענת השיהוי. בכל הנוגע לטענות בדבר חוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים טוענים העותרים כי המסעדה שבבעלות העותרת 1, המופעלת באמצעות זכיין, פעלה על פי היתר לשימוש חורג שפג והזכיין פועל לחידוש ההיתר לשימוש חורג ומקדם תכנית להסדרת השימוש של מסעדה. לאחרונה המסעדה קיבלה היתר זמני לניהול עסק. באשר ל"קופידק" המופעל בבריכה שבמתחם כפר הים נטען כי מדובר בשירות שניתן על ידי חברת הניהול לדיירי כפר הים כשימוש נלווה וכחלק מפעילות בריכת השחייה של כפר הים, זאת בשטח בריכת השחייה המהווה שטח פרטי וללא כל הפרעה. נטען כי שירות זה אינו טעון רישוי, אך בעקבות פניה שנעשתה אליה בעקבות ההליכים דנן חברת הניהול פנתה להגשת בקשה לרישיון עסק. נטען כי אין בכך כדי להפחית מעוצמת הפגיעה בשלטון החוק הנגרמת על ידי המשיבים 3 – 5 במקרקעין ציבוריים המחייבת את התערבות ביהמ"ש. באשר להליך אזרחי שהוגש על ידי מספר בעלי דירות בכפר הים נגד המבנה טוענים העותרים כי אותם בעלי דירות אינם חלק מעתירה זו והעותרים לא היו חלק מההליך הנ"ל ולכן פסק הדין שהסתיים בפשרה אינו חל עליהם ואינו מחייב אותם ואין ללמוד ממנו על הסכמת מי מהעותרים לפשרה שהוגשה במסגרתו.