עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
43863-04-14
28/05/2015
|
בפני השופטת:
זהבה בוסתן
|
| - נגד - |
העותר :
א' ל'
|
המשיבים:
1. יצחק ברוורמן ראש העיר פתח תקווה
2. עיריית פתח תקווה
|
| פסק דין |
1.העותר, תושב העיר פתח תקוה, פנה למשיבה 2 (להלן "העיריה") על מנת לקבל רישיון רוכלות לצורך הפעלת עסק של דוכן לממכר מיצים טבעיים.
2.ביום 28.12.12 נרשם בכתב יד בתחתית טופס הנושא כותרת "אישור בקשה לרשיון רוכלות", במקום המיועד בטופס להתייחסות - "לאחר המתנה רבה וארוכת שנים אני שמח שנמצא מקום שעונה לבקשת בעלי העסק". מתחת לרישום זה מצויה חתימה של מי ששימש באותה עת ראש עיריית פתח תקווה – מר יצחק אוחיון. במקום המיועד לרישום פרטי המבקש מצויים פרטי העותר ובמקום המיועד לרישום פרטי זיהוי העסק צוין כי מדובר בעסק חדש של רוכלות – "מכירת מיצים ברח' בזל".
3.לטענת העותר, חרף האישור, כמפורט לעיל, הודע לו ביום 7.2.13, מפי סגן מנהל ש.פ.ע בעיריה כי משטרת ישראל לא אישרה את הבקשה לרישיון (נספח 4 לעתירה) ולפיכך הבקשה נדחתה. בעקבות מידע זה, יזם העותר פגישה עם נציג משטרת ישראל, שבעקבותיה הסירה המשטרה את התנגדותה (נספח 5 לעתירה).
4.לטענת העותר, משהוסרה התנגדות המשטרה פנתה אשתו אל הגב' יפית שגיא ממשרד מהנדס העיר כדי לקדם את הוצאת הרישיון אך האחרונה הודיעה לה כי בקשת העותר לרשיון עסק נדחתה, חרף אישור משטרת ישראל.
העותר פנה גם לעוזרת של סגן ומ"מ ראש העיר וראש מינהל ההנדסה על מנת שתסייע לו בקבלת הרישיון והיא הודיעה לו כי מבחינת מחלקת ההנדסה אין מניעה ליתן לעותר רישיון רוכלות.
בנוסף פנה העותר מספר פעמים לראש העיר ולעיריה בבקשות לקבל את רישיון הרוכלות (נספחים 8-11 לעתירה) אך לא קיבל תשובה עניינית.
5.לטענת העותר, הטעם לדחית בקשתו לרישיון רוכלות היה נעוץ בסירובה של משטרת ישראל, ומשהוסרה ההתנגדות אין כל מניעה להעניק לו את הרשיון. בעתירה שבפני מבוקש להצהיר כי העותר זכאי לקבל רישיון רוכלות לפי סעיף 2א לחוק רישוי עסקים תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק") ולהורות למשיבים להנפיק את הרישיון כאמור באישור מיום 28.12.12.
6.קדמה לאישור מיום 28.12.12, החלטה שהתקבלה במועצת העיר פתח תקוה עוד ביום 12.12.07 לפיה ניתן לאשר לעותר רישיון רוכלות להקמת דוכן לסחיטת מיצים. החלטה זו התקבלה לאחר התנהלות ארוכת שנים במהלכן פעל העותר אל מול העיריה בניסיונו לקבל רישיון רוכלות. לטענת העותר, העיריה התעלמה מהחלטת המועצה מיום 12.12.07 וסירבה להעניק לו את הרשיון עד שהתקבלה ההחלטה כמתואר בס' 2 לעיל.
7.לטענת העותר, מצבו הרפואי והכלכלי קשים. הוא בן 62, בעל נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 100% ובעל נכות של 100% בניידות, רעייתו אף היא נכה בשיעור של 60% לצמיתות והם מתקיימים מקצבת הביטוח הלאומי. העותר מתגורר בדירה שכורה ודמי השכירות משולמים על ידי בנו. לטענת העותר, המשיבים התעלמו ממצבו הסוציואקונומי בניגוד לחובה המוטלת עליהם כאמור בסעיף 2א(א)(2) לחוק וכפי שאף נקבע בעע"מ 4848/04 שלומית בכור נ' מרדכי (מוטי) ששון ראש עירית חולון (להלן: "עניין בכור") (פורסם בנבו). סירובם של המשיבים לפעול ליישום החלטותיהם היא שרירותית ועולה כדי חוסר סבירות קיצוני. המשיבים מסתתרים תחת כסות החלטות אשר לכאורה נראות סבירות, וכאשר אין החלטה 'להסתתר' מאחוריה הם מתעלמים מפניותיו של העותר.
8.לטענת העותר, סירובם של המשיבים להעניק לו רשיון רוכלות אינו חוקי ומהווה אף פגיעה חמורה בזכויותיו הבסיסיות על פי חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו ופוגעת פגיעה בלתי מידתית בזכויותיו הקנייניות.