עת"מ 42889-05-16 טבעון נ' הממונה על חופש המידע בהנהלת בתי המשפט ואח'

1.לפני עתירה מינהלית, לקבלת מידע, לפי חוק חופש המידע, שהגיש העותר – בעל דין בת"א 44830-08-14. בהחלטתי מיום 17.6.16, נתבקש העותר להגיב לאפשרות לפיה העתירה תימחק ממספר טעמים שנמנו בהחלטה. לאחר קבלת תגובת העותר, החלטתי למחוק העתירה על הסף, ללא קבלת תגובת המשיבים.

2.בת"א 44830-08-14 (להלן – ההליך האזרחי) הוגשה תובענה אזרחית נגד העותר, ובגדרה אף הוגשה בקשת לסעדים זמניים. בפנייתו של העותר למשיבים לקבלת מידע, ציין העותר: "במסגרת תיק 44830-08-14, הנחה בית המשפט ביום 2.9.2014 כי המומחית מטעם התובעים תשוחרר אך בכל זאת הכניס מישהו את חוות דעתה לתיק בית המשפט למרות הוראת השופטת כנפי-שטייניץ, כך שחוות הדעת נזכרה כחלק מהראיות בתיק במסגרת סעיף 12 להחלטה מיום 10.12.14. אבקש לדעת מי הכניס את חוות הדעת לתיק בית המשפט למרות החלטת כבוד השופטת כנפי-שטייניץ ומי הורה על ביצוע הפעולה".

3.המשיבים דחו את הבקשה לקבלת מידע, בהסתמך על סעיף 2 לחוק חופש המידע, בציינם "המידע המבוקש מהווה תוכן ההליך השיפוטי. חוק חופש המידע אינו חל על תוכן ההליך השיפוטי".

4.בכתב-העתירה, טען העותר, בין-השאר, כי ביום 2.9.14, בפתח הדיון בבקשה לסעדים זמניים בת"א 44830-08-14 (להלן – ההליך האזרחי) ביקשו המבקשים באותו הליך להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעמם; כי המומחית עזבה את אולם בית-המשפט ומשכך לא נתאפשר לעותר לחקור אותה; וכי "חוות הדעת המיוחסת לה לא התקבלה לתיק בית-המשפט" (סעיף 5 לכתב-העתירה). לטענת העותר, הוא "הופתע לקרוא" בהחלטת בית המשפט (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ), מיום 10.9.14, כי בית-המשפט הסתמך בהחלטתו על חוות הדעת האמורה; וכלשונו: "העותר הופתע לקרוא בהחלטה כי חוות הדעת המיוחסת לגב' קדוש, אותה חוות דעת שלא התקבלה לתיק בית המשפט לאחר שהאחרונה עזבה לבלי שוב את האולם בהוראת בית המשפט – אותה חוות דעת ממש משמשת מסד עובדתי להכרעה בבקשה" (סעיף 6). במסגרת העתירה הנדונה לקבלת מידע, ביקש העותר לברר - "מיהו האדם (ומן ההכרח שמדובר בעובד המשמש במערכת המשפט) אשר הכניס את חוות הדעת המיוחסת לגב' קדוש לתיק בית המשפט" (סעיף 28). בגדרה של העתירה הנדונה הפנה העותר ביקורת על בית-המשפט בהליך האזרחי, אשר התייחס לחוות דעת, שעל-פי טענת העותר לא היה מקום לקבלה.

5.בהחלטה מיום 17.6.16, נתבקש העותר להגיב לאפשרות, לפיה עתירתו תימחק על הסף, ממכלול הטעמים שלהלן.

ראשית, כמי שמבקש מהנהלת בתי-המשפט לקבל מידע אודות פעולות שנעשו בתובענה האזרחית, היה על העותר לצרף את בעלי-הדין שכנגד באותו הליך כמשיבים בעתירה זו לפי חוק חופש המידע. על-כן, לכאורה, נגועה העתירה בפגם של אי-צירוף בעל דין שהיה מקום לצרפו.

שנית, העתירה אינה מפרטת את כל המידע הרלבנטי הנדרש, כל עוד לא ביקש העותר להפנות את בית-המשפט לתיק האזרחי עצמו. העותר לא מסר בכתב-העתירה פירוט אודות ההליכים בתיק האזרחי, ובין-השאר, לא הבהיר האם חוות-הדעת מופיעה במערכת נט המשפט; ואם כן – מהו המועד שצוין במערכת נט המשפט כמועד הגשתה, בין כמסמך עצמאי ובין כנספח לכתב טענות, ומהו המידע הנוסף המתבקש מהמשיבים אשר אינו עולה מעיון בתיק נט המשפט.

רביעית, העותר לא הבהיר, האם ניסה למצות הליכים במסגרת התובענה האזרחית, בטרם הגשת העתירה, לשם בירור טענתו בדבר הגשת חוות הדעת שלא כדין; ואם לא – מדוע לא עשה זאת. לכאורה, בהיעדר הסבר אחר, נגועה העתירה באי-מיצוי הליכים.

חמישית, העותר לא מסר התייחסות עניינית לטענת המשיבים, לפיה בקשתו נוגעת ל"תוכן הליך שיפוטי" – לפי סעיף 2(5) לחוק.