עת"מ 42203-08-15 עורכי דין לקידום מנהל תקין (ע"ר) נ' הממונה על חוק חופש המידע בתאגיד המים והביוב האזורי אלעין בע"מ ואח'

1. העותרת עתרה ביום 22.8.15 לקבל מידע מהמשיבים לפי חוק חופש המידע התשנ"ח 1998 בנוגע לפעילות המשיב 2 - שירותי הנהלת חשבונות וכספים בתאגיד, וכן פרטים בנוגע להתקשרות עם היועמ"ש, מנכ"ל התאגיד ומהנדס התאגיד. המידע שנדרש כלל עותקי המכרז ההצעות שהוגשו פרוטוקול ועדת מכרזים שדנה בהצעת הזוכה, עותק ממסמכי המועמדות, הסכם ההעסקה שנחתם, השכר והיקף המשרה.

2. ביום 28.11.15, כשלושה חודשים לאחר הגשת העתירה, הודיעה העותרת כי קבלה את המידע שנדרש לה ולפיכך היא מסכימה למחיקת העתירה, אך עומדת על חיוב המשיבים בהוצאות.

3. ביום 10.3.16 ניתן פסק דין בעתירה לפיה העתירה תמחק, תוך חיוב המשיבים בהוצאות בסך 5,000 ₪, זאת מבלי שעמדה בפני תגובת המשיבים שמסתבר שנשלחה עוד קודם לכן.

4. לפיכך, עיינתי בכל המסמכים הרלוונטיים ובטענות הצדדים השונות. אקדים ואציין כי לא שיניתי מהחלטתי לפיה יחויבו המשיבים , ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות לעותרת בסך של 5,000 ₪.

5. העותרת טוענת כי יש לחייב את המשיבים בהוצאות מאחר והם לא הסכימו למסור את המידע המבוקש כנדרש מהם. פנייתה לבית המשפט נעשתה 82 ימים לאחר בקשתה הראשונה למידע מהמשיבים. העתירה לא הוגשה בשיהוי, והגשתה הניעה את המשיבים להעביר מידע ועל כן היא מוצדקת. מנגד, המשיבים טוענים כי מאחר והתביעה לא התבררה, לא נקבע כי היא מוצדקת. חלק מהמידע שהתבקש נגע לפרטיותו של אדם, ועל כן לא היה הכרח לחשוף אותו. המשיבים בחרו להעביר את המידע לעותרת ובכך חסכו זמן שיפוטי ניכר. עוד נטען שהמידע הועבר לעותרת ללא תשלום, והעיכוב נבע מטעמים לוגיסטיים בתאגיד בלבד.

6. הסכמי עבודה של עובדי רשות אמורים להיות חשופים לעיני הציבור. התקשרות חוזית בין רשות לגורם עסקי-פרטי נכללת במידע שיש להעמידו לרשות הציבור בהיותו בעל אופי ציבורי מובהק .זהו חלק מחובת הנאמנות של הרשות כלפי הציבור שכן מידע הרשות הוא למעשה קניינו של הציבור. יש לדחות את טענת "הפרטיות" לעניין החומר המבוקש כאן, שכן גוף פרטי המתקשר עם הרשות מוחזק כמסכים לחשיפת פרטי ההתקשרות עמו. ראו ע"א 6576/01 החברה לייזום מיסודה של סי.פי.אם בע"מ נ' אמיר לירן (2002),:

"המידע שנתבקש על-ידי המשיב הוא מידע בעל אופי ציבורי מובהק. הלוא המדובר בתנאי התקשרות חוזית בין רשות ציבורית לבין גורם עסקי-פרטי ובפרטי התשלומים שהעביר הגורם העסקי לרשות מכוח החוזה. בחתימתה על חוזה כזה פועלת הרשות כשלוחתו של הציבור, ובהיעדר טעמים מיוחדים שבכוחם להצדיק מסקנה אחרת זכאי הציבור – וזכאי כל אחד מיחידיו – לדעת מה הם תנאי ההתקשרות וכיצד הללו מבוצעים. מסקנה זו מתבקשת מתכליתו האמורה של החוק, מחובת הנאמנות שהרשות חבה בה כלפי הציבור ומהיותו של המידע המצוי בידיה קניינו של הציבור. גוף עסקי הבוחר להתקשר עם הרשות רואים בו כיודע ומסכים כי – בכפוף לסייגים הקבועים בחוק – המידע הכרוך בהתקשרותו פתוח לעיונו של הציבור."

לפיכך, אין ממש בטענת המשיבים כי לא היו אמורים לחשוף את המידע המבוקש בפני העותרת.

7. העתירה הוגשה 82 יום לאחר שהוגשה הבקשה הראשונה למידע, ולאחר שהעותרת שלחה תזכורות למשיבים ולא קבלה מענה. רק לאחר הגשת העתירה השיבו המשיבים שיעבירו את המסמכים בתוך 30 יום. משלא העבירו המשיבים את המידע המבוקש על אף שהיו אמורים להעבירו, והיה על העותרת להגיש עתירה, אין מקום לשנות מסכום ההוצאות שנפסק.

8. המשיבים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות העותרת בסך של 5,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מיום 10.3.16, דהיינו עד ליום 10.3.16 שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.