עת"מ 41827-05-14 א' נ' משטרת ישראל - מדינת ישראל ואח'

בעתירה זו מבוקש סעד הצהרתי בדבר ביטול החלטותיה של המשיבה 1 מיום 30.1.14 ומיום 12.3.14, במסגרתן נדחה ערעורו של העותר על החלטת הוועדה הרפואית המשטרתית (להלן – הור"מ), ולא נמצא לעותר שיבוץ. כן מבוקש בה להורות למשיבה למצוא לעותר שיבוץ ולהשיב את העותר לעבודתו במשטרת ישראל בתפקיד מינהלי, התואם את מגבלותיו הרפואיות ואת השכלתו המשפטית. עוד מבוקש בעתירה לצוות על המשיבים להציג למערער את ניסיונות השיבוץ שנעשו עבורו בזמנים שונים, וכן להציג בפניו מסמכים ונתונים נוספים הקשורים עם ההחלטה לפיה העותר אינו כשיר יותר לביצוע עבודתו, ובנוסף מסמכים ונתונים הקשורים לפרישת שוטרים אחרים עקב מגבלות רפואיות בשנתיים האחרונות.

רקע עובדתי ודיוני

1. העותר הוא נכה צה"ל. לאחר שירותו הצבאי (סדיר וקבע) החל לשרת במשטרת ישראל (המשיבה 1). ביום 17.3.11 נפצע העותר במסגרת עבודתו כסייר משטרה, עת ירד מהניידת וקרע רצועה ברגלו. כתוצאה מאותה הפציעה עבר העותר הליך טיפול שיקומי, אך למרבה הצער מצבו לא הוטב. יצוין כי במהלך תקופת שיקומו העתיק העותר את מקום מגוריו לקיבוץ נווה ים, במסגרת הסכם העתקה למפוני גוש קטיף, ובהמשך עבר להתגורר בעתלית.

2. במהלך שנת 2012 הובא עניינו של העותר בפני ועדת המוגבלים, הור"מ וגורמים שונים במשטרת ישראל. בהחלטת הור"מ מיום 25.10.12 נקבע כי העותר יכול לעבוד בתנאי חדר ובמשמרות א' בלבד (משמרות הבוקר). בהמשך, העותר הוכר על ידי משרד הביטחון כנכה בשיעור של 54%, והועלה הרעיון כי העסקתו במשטרה תימשך מספר שנים, כך שמשרד הביטחון יממן מחצית ממשכורתו. מנהלת אגף השיקום ברחובות הבהירה כי מדובר בבקשה חריגה, אשר חורגת ממסגרת הזכאויות שנקבעו בהוראות אגף השיקום, ולפיכך יש להעלותה בפני ועדת החריגים. ברם, ראש אמ"ש במשטרה החליט שאין לפעול בנושא וכי בהיעדר תקן קבוע ההולם את מגבלותיו הרפואיות, יפרוש העותר מהמשטרה. נימוקים להחלטה זו ניתנו לעותר מאוחר יותר במכתב (מיום 26.2.13) מאת סנ"ץ ניר פרנקו, רמ"ד נגדים וזכאויות. במכתב זה הובהר כי במשטרה לא מצאו לנכון לאשר את הצעת אגף השיקום, משום שבמקום מגורי העותר אין חצי תקן ההולם את מגבלותיו הרפואיות ומשום שהדבר עלול להוות תקדים בעייתי. העותר ערער על החלטת הור"מ בטענה כי נמנע ממנו להציג בפניה מסמכים רפואיים עדכניים. דא עקא, שערעורו לא נדון כלל ולא נשלחה לעותר כל תשובה מסודרת בעניין. ביום 28.2.13 הסתיים שירותו של העותר במשטרה והוא נגרע ממצבת כוח האדם.

3. משכך, ביום 9.9.13 הגיש העותר לבית משפט זה עתירה מינהלית (עת"מ 17938-09-13), בגדרה ביקש להורות למשטרה להשיבו לעבודה בהתאם למגבלותיו הרפואיות (להלן – העתירה המקורית). ביום 12.1.14 נערך הדיון בעתירה המקורית. במסגרת דיון זה קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט שניתן לה תוקף של פסק דין, ולפיה העניין יוחזר לדיון במשטרה כערעור על החלטת הור"מ, כלהלן:

   משקיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט, לפיה יוחזר העניין לשלב הערעור שהגיש העותר על החלטת הור"מ מיום 25.12.12 [צ"ל 25.10.12] אני נותן לה תוקף של פסק דין.

   במסגרת הערעור יהיה המערער רשאי לצרף מסמכים עדכניים ובלבד שיעשה כן בתוך 10 ימים מהיום דהיינו עד ליום 22.1.14 לכל המאוחר.

   בית המשפט מצפה לכך כי הערעור יישמע בהקדם כדי שניתן יהיה לסיים את הפרק המינהלי של ההליך בתוך זמן סביר (להלן – פסק הדין).

4. ביום 27.3.14 הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים לעותר כי עניינו נבדק ונבחן, אך למרבה הצער לא נמצאה לו אפשרות שיבוץ. להודעה זו צורף מכתבה של פקד טלי אגם, ר' חו' נגדים מחוז חוף, מיום 12.3.14, אשר נכתב כמענה לבקשה למצוא לעותר שיבוץ מינהלי. נאמר בו כי אין במחוז חוף תקן מינהלי ההולם את מגבלותיו. כן צורפה להודעה עמדתו של נצ"מ ד"ר צבי לנקובסקי, קצין רפואה ראשי (להלן – הקרפ"ר), מיום 30.1.14. לפיה, אחרי שקיבל לידיו הקרפ"ר את החלטת הור"מ, ומשנודע לו כי העותר עבר לגור בצפון הגם שמקום עבודתו הוא בדרום, הוסיף לו פטור מנסיעות ארוכות, על מנת לשמור על מצבו הבריאותי. זאת עקב ידיעת הקרפ"ר, כי נסיעות ארוכות יגרמו לעותר נזק. כן נכתב שם, כי בעבר פנה הייעוץ המשפטי במשטרה לקרפ"ר על מנת שיבחן את אופן הטיפול בערעור של העותר, ולאחר שעיין הקרפ"ר במסמכים שעמדו בפני הוועדה, לא מצא לנכון לקיים ועדת ערר. באשר לבחינת עניינו של העותר, כפי שנקבע בפסק הדין המוסכם, כתב הקרפ"ר:

   ...עיינתי בחומרים הנוספים שהעביר העותר בהמשך להחלטת ביהמ"ש ובחומרים שעמדו בפני הועדה עת קיבלה החלטתה ולא מצאתי טעם המצדיק את קבלת הערעור.

   המידע הנוסף שהועבר איננו חדש ו/או עדכני אם [כך] החלטת משרד הבטחון מחודש 7/2012 שבה מתוארים סעיפי הליקוי והבעיות הרפואיות של הנ"ל, שבגינם הוכרו לו 54% נכות, אחוז גבוה לכל הדעות, שמצביע על חומרת בעיותיו.

   מסקנות הועדה מקובלות עלי במלואן. לפיכך, לאחר עיון חוזר בדיון של הועדה הרפואית, ולאחר עיון חוזר במסמכים ממשרד הביטחון, החלטתי לדחות את הערעור (שם, סעיפים ו-ח).

   בעקבות הודעת ר' חו' נגדים מחוז צפון וההחלטת הקרפ"ר (להלן – ההחלטות) הוגשה עתירה זו.

   טענות העותר