עת"מ 41048-12-14 אולגה ואח' נ' משרד הפנים

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירה נגד החלטות המשיב מיום 13.11.14 ומיום 30.11.14 אשר במסגרתן נדחו בקשות העותרות להסדיר את מעמדן של העותרות 1 ו-2 בישראל. יצוין כי החלטות המשיב ניתנו בנוגע לבקשה להסדיר מעמדן של העותרות 1 ו-2 מכוח נישואי העותרת 1 לבעלה השני ולא מכוח יחסיה עם העותרת 3.

העותרות 1 ו-2 הינן אזרחיות אוקראינה. העותרת 1 נשואה בשנית. העותרת 2 הינה בתה מנישואיה הראשונים של העותרת 1. העותרת 3 הינה בת זוגה של העותרת 1 ואזרחית ישראלית. העותרת 1 ובעלה השני, אזרח ישראלי, נישאו באוקראינה לאחר שהכירו שם בעת ביקור שלו באוקראינה. לאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג יחד עם העותרת 2, בתה של העותרת 1, לישראל והוגשה בקשה להסדרת שהייתן ומעמדן בישראל (כאמור, החלטות המשיב ניתנו בנוגע לבקשה זו להסדרת מעמדן של העותרות 1 ו-2 מכוח נישואי העותרת 1 לבעלה השני, יחסים אשר בינתיים התפרקו).

העותרות טוענות כי העותרת 1 ובת זוגה דהיום, העותרת 3, שהינה אזרחית ישראלית שעלתה מאוקראינה, מכירות זו את זו כעשר שנים מעיר הולדתן באוקראינה. לאחר הגיעה של העותרת 1 לישראל עם בעלה השני, התחזק הקשר בין העותרת 1 והעותרת 3 והתפתח ביניהן קשר רומנטי, למרות ששתיהן היו נשואות בנישואים הטרוסקסואלים ולשתיהן ילדים. העותרת 3 עודה נשואה לבעלה השני ולהם ארבעה ילדים, אך נטען כי נישואיהם עומדים על פי תהום. הקשר הרומנטי בין העותרת 1 לעותרת 3 ככל הנראה הביא לפעירת סדקים בנישואי העותרת 1 ובעלה ולפירוד ביניהם. לעת עתה בנות הזוג חיות יחד עם כל ילדיהן תחת קורת גג אחת, יחד עם בעלה בנפרד של העותרת 3, תוך שבנות הזוג לנות יחד בחדר משותף כבנות זוג ואילו בעלה בנפרד של העותרת 3 בחדר נפרד. בנות הזוג טוענות כי הינן מנהלות משק בית משותף, מנהלות חיי שיתוף ומתנהגות כבנות זוג נשואות ואף חבריהם, שכנים ואנשים נוספים מכירים אותן כבנות זוג. נטען כי ברישומי גן הילדים של העותרת 2 מופיעה העותרת 3 כהורה הנוסף של הקטינה ומוסמכת לקחתה ולאוספה מהגן וכי תשלומי הגן מבוצעים על ידי העותרת 3 מחשבונה.

בגין בקשת העותרות 1 - 2 להסדרת מעמדן מכוח נישואי העותרת 1 לבעלה השני נתקבלה החלטת המשיב מיום 13.11.14 לפיה לאור בדיקתו אודות כנות הקשר הוברר כי לא מתקיים קשר זוגי בינה לבין בעלה ומרכז חיים בארץ ועל כן נדחתה הבקשה להסדרת מעמדן והן נדרשו לעזוב את הארץ. העותרות הגישו ערר על החלטה זו והסבירו אודות שינוי הנסיבות שחל בעניינן והקשר הזוגי החדש של העותרת 1 עם העותרת 3 שנרקם תוך כדי פירוק נישואי העותרת 1 מבעלה השני. הערר שהוגש נדחה והעותרות טוענות כי ההחלטה בערר ניתנה על ידי אותה בעלת תפקיד שנתנה את ההחלטה נשוא הערר, הגב' אביבה רוזן. נטען כי יש בכך משום פגם. יצוין לעניין זה כי כפי שהובהר בהחלטתי מיום 23.12.14 הגב' אביבה רוזן היא הגורם המודיע על ההחלטות ולא הגורם הדן בעררים.

העותרות טוענות כי החלטות המשיב אינן סבירות, פוגעות בזכויותיהן, אינן מכבדות את העותרות כבנות אדם ואינן עומדות בכללי הצדק הטבעי. נטען כי המשיב לא נתן דעתו למסמכים שצורפו, לתצהירים ולתמונות שצורפו, לא ביקש להזמין מי מהמצהירים ודחה את הערר באופן שרירותי. נטען כי העותרות עומדות בכל התנאים לקבלת אשרת שהייה וכי על המשיב לאפשר להן את זכות השימוע ולנמק החלטותיו. נטען כי העותרות 1 ו-2 זכאיות להסדרת מעמדן מכוח היות העותרת 1 ידועה בציבור של העותרת 3, אשר הינה אזרחית ישראלית. נטען כי החלטת המשיב הינה סתמית ולאקונית, אינה מנומקת ואינה מבהירה באילו קריטריונים לכאורה העותרות אינן עומדות. נטען כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, אינה עומדת בכללי הצדק הטבעי ופוגעת בזכויות העותרות ובכבודן כאדם.

המשיב טוען כי דין העתירה להידחות מחמת אי מיצוי הליכים שכן העותרות מעולם לא פנו למשיב בבקשה להסדרת מעמד מכוח חיים משותפים עם העותרת 3 ולכן לא ניתנה החלטה בעניין זה ומדובר בעתירה מוקדמת. לחילופין נטען כי דין העתירה להידחות לגופה שכן החלטת המשיב לדחות בקשת העותרות 1 ו-2 מכוח נישואיה של העותרת 1 לבעלה השני נבחנה בהתאם לדין ולנהלים ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות. נטען כי ה"ערר" שהוגש העלה עובדות חדשות לפיהן העותרת 1 ובעלה כבר אינם חיים יחד ולעותרת 1 בת זוג אחרת. למעשה אין מדובר בערעור המתייחס להחלטת המשיב בעניין הקשר הזוגי עם הבעל, אלא אישור והודאה בעובדות המצדיקות את נכונות ההחלטה ולצד זה העלאת עילה חדשה לחלוטין והוספת גורם נוסף (העותרת 3) שכלל לא הייתה צד לבקשה שלכאורה מערערים עליה.

כן טוען המשיב כי יש לדחות את העתירה בשל חוסר ניקיון כפיים עקב התנהלותן של העותרות. נטען כי העותרת 1 התייצבה ביום 6.11.14 לראיון לצורך הסדרת מעמד והחלפת אשרה ל-א/5 מכוח נישואיה עם בעלה השני במועד שבו, על פי הודאתה, כבר נפרדה מבעלה וניהלה קשר זוגי עם העותרת 3, אך למרות זאת שיקרה במהלך הראיון והציגה מצג שווא כלפי המשיב כדי לזכות במרמה במעמד. נטען כי כעולה מהפרוטוקול העותרת 3 נכחה בראיון והוצגה כ"חברה" שמסייעת לעותרת 1. נטען כי העותרות פעלו בצוותא חדה להונות את המשיב ולנסות לבסס את מעמדה של העותרת 1 ובתה בארץ על בסיס קשר זוגי עם בעלה בנפרד של העותרת 1, קשר שכבר לא היה קיים באותה עת ואין זה ראוי להושיט סעד למי שמנסה להונות את הרשות.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי לא נפל בהחלטות המשיב פגם המצדיק התערבות ויש לדחות את העתירה מהטעם של אי מיצוי הליכים מול הרשות המנהלית והטעם של חוסר ניקיון כפיים באופן הצגת עניינן בפני הרשות המנהלית.