עת"מ 40880-04-14 בניתה נ' עיריית רמלה

בעתירה שבפני מבקש העותר לקבוע כי אינו חייב ארנונה ו/או תשלומי חובה כלשהם למשיבה (להלן "העיריה"), בקשר עם מקרקעין המסווגים ע"י העיריה כ"קרקע תפוסה", בשטח של 1,500 מ"ר, המצויים ברח' משה דיין ברמלה בסמוך למחסני הג"א (להלן "המקרקעין").

טענות העותר

1.בתקופה הרלבנטית לעתירה עבד העותר כעובד שכיר בחברת "הפיאנד הפקות בע"מ" (להלן "הפיאנד"). הפיאנד החזיקה במקרקעין החל משנת 1999 ועד אפריל 2002, והשתמשה בהם לאיחסון ציוד ומתקנים של לונה פרק, בחודשי החורף (להלן "הציוד").

2.המקרקעין הם בבעלות העיריה ובמשך שנים רבות, היו נטושים ובמצב מוזנח ושימשו מרבץ להררי אשפה. במצבם היוו המקרקעין מפגע תברואי חמור לכל הסביבה ואף שימשו כמקום מפגש לפעילות עבריינית.

3.חברת "שעשועי מרסלו בע"מ", שאף בה עבד העותר כשכיר, החזיקה במקרקעין לפני הפיאנד (להלן "שעשועי מרסלו"). שעשועי מרסלו פנתה לעיריה והציעה לה להכשיר את המקרקעין ולפנות את ערמות האשפה כשבתמורה תינתן לה האפשרות, כל עוד העירייה לא תהיה זקוקה למקרקעין, להשתמש בהם לאחסון הציוד בתקופה שהלונה פרק אינו פועל. לטענת העותר, היתה הבנה בין הצדדים כי בתמורה להשקעות שבצעה שעשועי מרסלו, לצורך פינוים והכשרתם של המקרקעין, היא לא תחויב בארנונה.

 העירייה, באמצעות מר שמואל אפריאט שהיה מ"מ ראש העיר, ומר גבי ממן שהיה מנהל מחלקת ההנדסה, הודיעה לשעשועי מרסלו שהיא מקבלת את ההצעה. שעשועי מרסלו פינתה על חשבונה את האשפה, הכשירה את המקרקעין, ואיחסנה שם, בתקופת החורף בלבד, את ציודה.

4.בעבודתו כשכיר בהפיאנד ובשעשועי מרסלו, היה העותר ממונה, בין היתר, על הקשר שבין החברות לבין העיריה ומכאן אף ידועים לו כל הפרטים. לטענת העותר, הוא מעולם לא היה שותף באחת החברות ולא בעל מניות בהן. בעל המניות בחברת הפיאנד, כעולה מתדפיס רשם החברות (נספח א לעתירה), היה מר מיכאל בניטה, אחיו של העותר, שכיהן גם כמנהל החברה.

5.ביום 24.2.02 נשלח על ידי מנהל הארנונה בעיריית רמלה מכתב המופנה ל - מר בניטה שלמה/הפי אנד הפקות בע"מ, בו נאמר כי הנכס "הנמצא ברשותך" לא חויב בארנונה. העיריה מדדה את הנכס ושטחו 180 מ"ר , והוא חויב, בסווג תעשיה החל משנת 1999. עוד נאמר במכתב, "הנך מחזיק בשטח של כ- 1,000 מ"ר בסמוך למחסני הג"א ושטח זה חויב בארנונה בסווג של "קרקע תפוסה" אף זאת החל מ1/99".

בשולי המכתב נרשם "הנכם מתבקשים להגיע להסדר חובכם"

למכתב צורף שובר תשלום, שם המשלם בשובר התשלום הוא "הפיאנד הפקות בע"מ", והסכום לתשלום הוא 111,178 ₪ (נספח ב' לעתירה).

6.ביום 23.4.02 נשלחו על ידי העירייה שתי דרישות תשלום. אחת מופנית להפיאנד שנדרשה לשלם חוב בסך של 11,615 ₪. השניה מופנית לעותר והוא נדרש לשלם סך של 8,767 ₪ (נספחים ג' ו-ד' לעתירה).

7.במקביל הגיעו נציגי העיריה אל מקום עבודתו של העותר בו עבד כעובד שכיר, ברח' הרצל 126, רמלה, ועיקלו במקום מיטלטלין, בגין חוב בסך 82,602 ₪ (נספח ה'). שם החייב המופיע בדו"ח העיקול, כמו במכתב מיום 24.2.02, הוא בניטה שלמה/הפקות בע"מ.

עוד קודם לכן, ביום 15.5.02, הגיעו נציגי העיריה לכתובת האמורה, כדי לבצע עיקול בגין חוב של הפיאנד, כאשר סכום החוב שנדרש מהפיאנד עמד על 106,979 ₪ )נספח ו' לעתירה).

8.העותר והפיאנד, הגישו השגה משותפת למנהל הארנונה. ההשגה הוגשה ביום 10.7.02 (נספח ז' לעתירה).

בהשגה נטען, כי הפיאנד החזיקה במקרקעין לבדה (ולא העותר); כי מדובר בהטלת ארנונה רטרואקטיבית; ובכל מקרה העותר אישית אינו חייב מאום לעירייה.

ההשגה הומצאה לעיריה באמצעות הפקס, ביום 11.7.02 (במקביל היא נשלחה לעיריה באמצעות הדואר ונמסרה ביום 15.7.02) (נספחים ח' וט' לעתירה).

9. ביום 18.9.02 (לאחר שחלפו למעלה מ- 60 יום מיום שהתקבלה ההשגה בעיריה) השיב מנהל הארנונה להשגה ודחה אותה. לטענת העותר הדחייה סתמית ובלתי מנומקת. בין השאר צוין בתשובת מנהל הארנונה כי ההשגה הוגשה באיחור (נספח י').

10. מאחר והתשובה להשגה ניתנה באיחור, ובהתאם לסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) הקובע בסעיף 4(ב) "לא השיב מנהל הארנונה תוך 60 יום, ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה", פנה העותר, ביום 14.10.02, לעיריה והודיע לה כי יש לראות את השגתו כאילו נתקבלה (נספח יא' לעתירה). העיריה לא הגיבה למכתב זה.