עת"מ 40568-12-14 כצמן נ' משטרת ישראל -היחידה הארצית לביקורת ותלונות הציבור

1.לפניי עתירה מינהלית, לפיה התבקש בית המשפט לעניינים מנהליים לחייב את משטרת ישראל "לאפשר לעותר לפנות ליחידה הארצית להב 433 ללא דיחוי", זאת על רקע טענות העותר כי בידו מידע לחשדות לביצוע עבירות של אנשי ציבור ושוטרים.

2.לטענת העותר, יחידת להב 433 סירבה לקבל ממנו את המידע שבידיו מכאן ההחלטה ש"הינה בלתי חוקית בהיותה פוגעת בזכותו החוקתית של העותר לחופש הבחירה" .

3.משהובאה העתירה לפניי, אפשרתי לעותר להתייחס לשאלת מחיקתה על הסף של העתירה, לנוכח קשיים בסוגיית הסמכות העניינית ואף מאחר שפנייתו של העותר טרם נענתה לגופה על ידי משטרת ישראל [החלטה מיום 23.12.14].

4.בינתיים, הגיש העותר לתיק בית המשפט עותק ממכתב תשובה של היחידה הארצית לביקורת ולתלונות הציבור במשטרת ישראל. במכתב התשובה, נמסר לעותר כי הוא רשאי למסור את תלונתו בכל תחנת משטרה ברחבי הארץ, למעט יחידה 433 שאינה ערוכה לקבל תלונות מאזרחים. כן הוצעה לו האפשרות למסור את החומר שבידיו לנציגת היחידה הארצית לביקורת וזו תעבירם לגורמים הרלבנטיים [תגובת העותר מיום 25.12.14].

5.לנוכח מענה זה, נתבקש העותר להתייחס לאפשרות של מחיקת העתירה. במענה, הודיע העותר שהוא עומד על טענותיו, לפיהן יותר לו לפנות דווקא ליחידת להב 433 במשטרת ישראל.

6.לאחר שבחנתי את העתירה, אני סבור כי העתירה אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים. סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים נקבעה בהוראת סעיפים 3 ו-5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: "החוק").

7.על פי סעיף 5 לחוק, בית המשפט לעניינים מנהליים ידון בעתירות כנגד גוף או רשות המנויים בתוספת הראשונה לחוק ובעניינים המנויים בתוספת הראשונה [עע"מ 7151/04 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' דץ, (פורסם בנבו) (14.03.2005)]. עיון בתוספת הראשונה לחוק מלמד כי החלטות משטרת ישראל בענייני חקירה אינן מנויות בתוספת הראשונה.

8.מכאן, שלבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בעתירה. על כן מכוח סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, אני מורה על מחיקתה על הסף של העתירה.

הואיל ולא נתבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.