עת"מ 40354-03-14 לאלזר נ' עיריית חיפה

ביום 20.3.14 הגיש העותר, שאינו מיוצג, כתב טענות לבית משפט זה שהוכתר בשם "בקשה להישפט, בקשה דחופה לעיכוב הליכים ולהסרת עיקול על חשבון בנק".

על רקע העובדה שהעותר ביקש פטור מאגרה, והחלטה בעניין זה ניתנה ביום 19.6.14, הובא התיק לעיוני רק ביום 22.6.14. לאחר שעיינתי בכתב הטענות החלטתי שעל אף אי הבהירות שבו אתייחס אליו כאל כתב עתירה, והוריתי על קיום דיון מוקדם ביום 3.7.14, ובתוך כך גם הוריתי למשיבה להגיש תשובה לכתב הטענות.

תשובת המשיבה הוגשה ביום 2.7.14, ובדיון שהתקיים ביום 3.7.14 הופיעו העותר ובת זוגו שביקשה לטעון בשמו. על אף שהצדדים הסכימו בסוף הדיון שפסק הדין יינתן על יסוד כתבי הטענות והטענות שהושמעו בדיון, החלטתי ביום 3.7.14 להתייחס לדיון שהתקיים כדיון מוקדם, כפי שנקבע מלכתחילה, והוריתי על קיום דיון בעתירה ביום 15.7.14 בין השאר על מנת לאפשר לעותר לעיין בטענות המשיבה שכתב תשובתה הוגש בערבו של הדיון המוקדם.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בכתבי הטענות החלטתי לדחות את העתירה.

כאמור, העותר איננו מיוצג, וכתב הטענות שהוגש אינו ברור די הצורך והדבר מקשה על הבנת הנטען. על כל פנים, הסעד שאותו ביקש העותר הוא להורות למשיבה להסיר את העיקול שהוטל על חשבון הבנק שלו, אשר כמסתבר מאחד מן המסמכים שצורפו לכתב הטענות הוטל בדרך של הליך גבייה מינהלי, ככל הנראה בעקבות דרישה לתשלום שנשלחה לעותר ביום 29.8.13 על פי סעיפים 4 ו-5 לפקודת המסים (גבייה) (נספח א' לכתב הטענות). מן הדרישה האמורה עולה שמדובר בתשעה דוחות חניה שנרשמו לעותר, הראשון ביום 21.12.04 והאחרון ביום 25.4.06, אשר בעטיים חויב העותר בסכום של 100 ₪ לכל דו"ח חניה. במאמר מוסגר יצוין שבשל חלוף הזמן הוגדלו תשלומי הקנסות והם עומדים היום על סכום מצטבר של 1980 ₪.

העותר טוען שלפי סעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב–1982 ("חסד"פ") העבירות המיוחסות לו התיישנו כחלוף שנה מיום ביצוען, שכן הוראות הקנס לא נמסרו לו תוך במשך שנה זו. העותר טען גם שנוכח חלוף הזמן המשיבה אינה יכולה להוכיח את ביצוע העבירות, ולכן יש לבטל את דרישות התשלום וממילא גם את העיקול. העותר טען גם שהוא פנה מספר פעמים למשיבה וביקש לקבל אסמכתאות לכך שדרישות התשלום נשלחו לו בעבר, אולם על אף כל פניותיו ובקשותיו לא הומצאו לו אסמכתאות כאלה ולכן, כך הטענה, דרישות התשלום הן בלתי סבירות במידה המצדיקה את ביטולן. בנוסף טען העותר כי הוא סובל מבעיות בריאות רבות והטלת העיקול גרמה לו נזק והוסיפה על סבלו.