עת"מ 40341-09-14

עתירה להורות על ביטול העיקול שהטילה המשיבה (להלן: "העירייה") על חשבון הבנק של העותר בגין חובות הארנונה המיוחסים לעותר.

עיקרי טענות הצדדים

העותר, אזרח ישראלי, הוא תושב חוץ המתגורר באיטליה. בבעלות העותר דירה ברח' דיזנגוף 64 בתל אביב (להלן: "הדירה").

לטענת העותר, קרוב משפחתו שהלך לעולמו לפני כ-10 שנים השכיר את הדירה עבור העותר לשוכרים שונים. העותר החזיק בדירה בתקופה 1.7.1987 – 31.10.1996 (חשבון חוזה -----) , וכן בתקופה 1.2.1997 – 31.8.2000 (חשבון חוזה ------). לאחר מכן החזיקו בדירה שוכרים שונים של העותר. לטענת העותר, רק באוגוסט 2014 כשהגיע לביקור בארץ גילה להפתעתו כי חשבון הבנק שלו עוקל ביום 26.5.2014 ע"י העירייה בגין חובות ארנונה נטענים בסך של כ – 33,000 ₪ . לפי רישומי העירייה, נכון ליום 24.8.2014, חובות העותר מסתכמים בסך כולל של 39,252 ₪, המורכבים מ - סך של 4,748 ₪ , בגין תקופת החזקתו הראשונה שהסתיימה ביום 31.10.1996, ומ-סך של 35,504 ₪ בגין התקופה השנייה שהסתיימה ביום 31.8.2,000.

עיקרי טענות הצדדים

לטענת העותר יש לבטל את העיקול מאחר שהחובות התיישנו, שכן חלפו הרבה מעבר ל- 7 שנים, שבהם לא ביצעה העירייה כל פעולת גבייה ממשית. לטענתו, חלפו לכל הפחות כ- 14 שנה מאז שהחוב בתקופה השנייה שהסתיימה בשנת 2000 התגבש, ולכל היותר 27 שנה מאז שהתחיל להיווצר החוב בגין התקופה הראשונה שהחלה בשנת 1987. עוד טען העותר כי העירייה מנועה מלגבות את החוב בשל שיהוי העירייה בביצוע הליכי גבייה ממשיים מעל 3 שנים, וזאת לאור הנחייה 7.1002 של היועץ המשפטי לממשלה.

לטענת העירייה יש לסלק את העתירה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, אי מיצוי הליכים וחוסר ניקיון כפיים. העירייה טוענת כי היא ביצעה כל העת, בין השנים 2000-2015 פעולות אכיפה רצופות שכללו מכתבי דרישה ואזהרה, רישום מיטלטלין בכתובת הנכס, עיקולי צד ג' על שכ"ד שהעותר היה זכאי לקבל בגין השכרת הדירה, עיקולי בנקים ועוד. לשיטת העירייה רוב ניסיונות העיקולים בבנקים ובמוסדות פיננסים לא צלחו מאחר שהעותר מתגורר כל השנים בחו"ל והוא לא החזיק כספים בבנקים ובמוסדות הפיננסיים השונים בארץ. עוד טענה כי השעבוד בגין חוב הארנונה הוא שעבוד סטטוטורי בעדיפות ראשונה לפי סע' 11א(1) לפקודת המסים (גביה) (להלן: "פקודת המסים"), והוא תקף לפי הדין גם אם הוא לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין.