חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עת"מ 40141-06-16 לוי נ' עיריית חדרה

: | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
40141-06-16
12.9.2016
בפני השופטת:
ריבי למלשטריך-לטר

- נגד -
עותרים:
בנימין לוי
 משיבים:
עיריית חדרה
פסק דין
 

 

1. העותר הגיש עתירה מנהלית כנגד החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה של עירית חדרה שניתנה ביום 16.2.16 ,בהתייחס לנכס העותר.

 

2. המשיבה הגישה בקשה לדחיית העתירה על הסף, שכן שבהתאם לסעיף 6(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר"), ההליך הראוי לבחון את טענות העותר הינו ערעור מינהלי ולא עתירה מינהלית. הדברים עולים גם מסעיף 7 לתוספת השנייה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: "החוק").

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מתחייבת המסקנה כי על העותר היה להגיש ערעור מנהלי ולא עתירה מנהלית. העותר גם הופנה במפורש בשולי החלטת ועדת הערר לכך שניתן להגיש ערעור על החלטת ועדת הערר בתוך 45 יום לבית המשפט לעניינים מנהליים תוך הפניה לתקנה 20(ב) לתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (סדרי דין בפני וועדת הערר), התשל"ז-1977. תקנה זו קובעת בזו הלשון:

"בגוף ההחלטה יצוין כי החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים." (ההדגשה אינה במקור)

 

4. הכלל הוא כי כשנקבע הסדר ספציפי בחוק להליך הערעור יש לפעול לפיו. בנושאי ארנונה מורה חוק הערר כי יש להעלות טענות בדרך של השגה, לאחר מכן ערר ועל הערר ניתן להגיש ערעור במתכונת של ערעור מנהלי. (סעיף 6(ב) לחוק הערר; סעיף 5 ופרט 7 לתוספת השנייה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 . אין להשתמש בדרך עוקפת שלא נועדה מלכתחילה להליך כזה. (ראו דברי כב' השופטת ברק ארז בעע"מ 6993/15 עירית תל אביב נ. אספיאדה בע"מ (16.8.16) וכן עע"מ 8470/13 קק"ל נ. עירית נצרת (11.11.14)).

5. כאן מעלה העותר טענה לגבי סיווג הנכס וכן טענה שאיננו ראוי לשימוש. נושאים אלו כפופים להליך המנהלי של השגה, ערר, וערעור מנהלי. הטעם הוא כי מדובר ברקע עובדתי קונקרטי שצריך להתברר, הכרוך לעתים בבדיקת הנכס עצמו ,לרבות דיון בפני אנשי המקצוע הרלוונטים. כך מתגבשת התשתית העובדתית הנדרשת להכרעה במהלך הערעור המנהלי.

 

6. טיב הדיון וההתערבות השיפוטית שונה בהליך של ערעור מנהלי מהליך של עתירה מנהלית. לפיכך יש לדייק בבחירת ההליך המתאים, כפי שמתווה החוק. כמו כן כתב הטענות בערעור מנהלי שונה במהותו מכתב הטענות בעתירה מנהלית.

 

7. בנסיבות אלו אני מורה על מחיקת העתירה. העותר, אם ימצא לנכון, יגיש ערעור מנהלי.

 

8. העותר ישא בהוצאות המשיבה בסכום של 1,500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

 

9. המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ו, 12 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>