עת"מ 39239-09-15 דבון בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון שורקות

1.לפני בקשה למתן צו ארעי וצו ביניים להקפאת המצב הקיים בכל הנוגע לכביש כניסה שקיים מזה שנים רבות, לתחנת דלק בבעלות המבקשת (להלן: ‎"תחנת הדלק"‏) במקרקעין הידועים כגוש 3799 חלק מחלקה 30 וכן איסור חסימת הכניסה הישירה לתחנת הדלק מכביש 4123 וזאת עד למתן הכרעה בעתירה.

2.המבקשת פונה בבקשה זו, לאחר שבקשה קודמת שהגישה למתן צו ביניים, ביחס לחוקיות הקמת מדרכה להולכי רגל בכניסה לקיבוץ גבעת ברנר בטענה שזו תחסום את דרך הכניסה הישירה לתחנת הדלק, במסגרת עת"מ 12021-03-15 - נדחתה, לא לפני שנערך ברור עמוק ויסודי, בגדרו, תחילה הוצא צו ביניים וכן ניתנה ארכה עד לקבלת החלטת ועדת הערר בסוגיה. משזו התקבלה ונקבע בה כי היתר בנייה שהוצא – כשר וחוקי, ביטל בית המשפט את צו הביניים ובהחלטה מיום 8.9.15 קבע (כב' השופט שיינמן), בין היתר, כדלקמן:

"עתה משהתברר כי וועדת הערר, לאחר שבחנה את כל התכניות הרלוונטיות הגיעה למסקנה כי ההיתר ניתן כדין ומכך נובע הלכה למעשה, כי לכאורה הכניסה הקיימת היא זו שאינה בנויה כדין, השתנתה נטיית המאזניים לטובת ביטול הצו שכן סיכויי העתירה במתכונתה הנוכחית פחתו לאין שיעור".   

עוד קבע בהחלטתו:

"בין אם הכניסה התאפשרה במשך כל השנים הללו עקב התחייבות הקשורה לבניית המחלף של כביש 40 ובין אם היא התאפשרה עקב הרצון לסייע לעסק שנקרא 'בית חלומותיי' שהיה ממוקם במקום (ואינו קיים עוד), ברור כי כל בר דעת יכול היה להבין כי שמדובר בכניסה זמנית ולא כניסה המועוגנת כדין ובחוק...

האמור לעיל מהווה אינדיקציה נוספת וראיה במידת מה לכך שגם העותרת ידעה שהכניסה מכביש 4123 אינה מעוגנת בדין והיא ניסתה להכשירה בדרכים כאלה ואחרות כפי שהיא מנסה לעשות גם עתה"

3.חרף הקביעות הברורות והבהירות הללו, הגישה המבקשת את בקשתה דנן להשאיר את המצב הקיים על כנו, בעילה שעניינה שיקולי בטיחות, בשל החשש לכאורה שמא הכניסה לתחנת הדלק דרך המרכז המסחרי תסכן הולכי הרגל. עוד העלתה טענות ביחס למצב הסטטוטורי העדכני של תכנית מח/145ג' וכן, טיעונים כלכליים. המבקשת טוענת כי בהחלטתו, לא שקל בית המשפט את טיעוניה ביחס להחלטת וועדת הערר.

4.בעצם הגשת הבקשה בלבושה הנוכחי יש משום זלזול בהחלטת בית המשפט , כמו גם מידה רבה של עזות מצח. לא זו בלבד שבית המשפט קבע כי המצב הקיים אינו חוקי ואין להותירו על כנו, אלא שהעילות שעומדות ביסוד הבקשה אינן חדשות והיה סיפק בידי המבקשת להעלותן במסגרת בקשתה בעתירה הקודמת. לא זו אף זו, בית המשפט התייחס בהחלטתו להחלטת וועדת הערר אשר במסגרת בחינת היתר הבנייה, בחנה וסקרה את כל הרקע התכנוני הנוגע למקרקעין.

5. אם סברה המבקשת כי שגה בית המשפט בהחלטתו, בין לגופה ובין בכך שלא דן לכאורה בטיעוניה, שומה היה עליה להגיש בר"ע על ההחלטה, תחת הגשת עתירה חדשה ועמה בקשה לצו ביניים, שעניינה משיק, אם לא זהה לסוגיות שהעלתה בפני בית המשפט בבקשתה הקודמת.

6.כך הוא כך, לנוכח החלטת בית המשפט לפיה המצב הקיים אינו חוקי – דין הבקשה למתן צו ביניים להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבות.