עת"מ 38864-11-14

עתירה להורות על ביטול החלטות משיב 1, המפקח הארצי על התעבורה במשרד התחבורה (להלן: "המפקח") ומשיבה 2, הוועדה הבין משרדית לבחינת התקני תנועה ובטיחות (להלן: "הוועדה") בעניין רמת המיגון שנקבעה למעקות בטיחות מסוג STEP מדגם SWOV (להלן: "מעקות בטיחות מסוג STEP") אשר מוצבים בדרכים בין-עירוניות על מנת מטרה לשמש חוצץ בין כלי רכב הנוסעים בכיוונים נגדיים.

הרקע לעתירה והליכים קודמים

1.עניינה של העתירה בקביעת רמת המיגון על ידי הוועדה שאושרה על ידי המפקח, למעקות בטיחות STEP, אשר אושרו לראשונה להתקנה בישראל בשנת 2006, על בסיס מבחני התנגשות שנערכו להם בשנת 1995. במסגרת עבודתה אימצה הוועדה את התקן האירופאי EN-1317 משנת 1998, אשר קבע סטנדרט אירופאי לבחינה ולרישוי מעקות בטיחות. תקן זה הגדיר רמות מיגון שונות למעקות בטיחות – A, B ו- C, כאשר רמת מיגון A מדורגת כרמת המיגון הגבוהה ביותר ורמת מיגון C מדורגת כרמת המיגון הנמוכה ביותר. בנוגע לעתירה זו רלוונטי אך קו הגבול הנקבע למעבר בין רמת מיגון B ל- C, כאשר רמת המיגון נקבעת, בין היתר, על פי רמת "חומרת התאוצה" (ASI) שנמצאה במבחן התנגשות שנערך לסוגי המעקות השונים. כך, מעקה בטיחות בעל רמת ASI של 1.4 ומעלה משויך לרמת מיגון C.

2.עוד בשנת 2006 קבעה הוועדה את רמת המיגון של מעקות בטיחות מסוג STEP כרמת מיגון B. הוועדה התכנסה מספר פעמים במרוצת השנים לדון בקביעת רמת המיגון, בהתחשב במידע שהצטבר בנושא, ולאחר שבמשך תקופה קצרה נקבעו למעקות מהסוג האמור רמת מיגון C, לאחר קיום דיונים חוזרים ונשנים (ביום 23.3.09, ביום 26.11.12 וביום 10.6.13) שבה הוועדה וקבעה להם רמת מיגון B. ביום 30.9.13 אישר המפקח את החלטת הוועדה האחרונה. על החלטה זו הגישה העותרת, חברת ולפמן תעשיות בע"מ אשר עיסוקה במכירת מעקות בטיחות מסוג אחר, עתירה מנהלית לבית משפט זה, אשר נדחתה ביום 15.7.14 (עת"מ 53690-10-13, להלן: "העתירה הקודמת"). על פסק הדין שניתן בעתירה הקודמת הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר עודנו תלוי ועומד. לשלמות התמונה יצוין כי עתירה מנהלית שהוגשה קודם לכן (עת"מ 7081-05-12) - כנגד החלטת הוועדה לבדה - נמחקה מחמת חוסר סמכות עניינית מפני שהוועדה אינה מנויה בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000.

3.עיקר טענות העותרת אשר לובנו במהלך דיוני הוועדה ונדונו גם במסגרת העתירה הקודמת, היו כי התשתית העובדתית עליה התבססו החלטות הוועדה (ומכאן גם החלטות המפקח אשר אימץ את החלטות הוועדה) הינה ישנה, חסרה ואינה עדכנית ועל כן החלטות הוועדה היו בלתי סבירות ובלתי מידתיות. בעיקר טענה העותרת כי מעקה הבטיחות מסוג STEP אושר על סמך מבחן ריסוק ישן ומפוקפק משנת 1995, תוך התעלמות הוועדה ממסמכים ונתונים שהוצגו לה, לפיהן עולה כי רמת ה- ASI של מעקות הבטיחות מסוג זה גבוהה מ- 1.4 ועל כן יש לסווגו ברמת מיגון C.

4.ביתר פירוט, נטען כי מעבדה מאנגליה בשםMIRA אשר סיווגה את מעקות הבטיחות מסוג STEP ברמת מיגון B לא ערכה בדיקה פיזית של המעקות ומכל מקום בחנה אך מעקה מסוג STEP – BRITPAVE שהינו דגם שונה מהמעקה נשוא העתירה; כי המכון הפדרלי הגרמני, ה- BAST (המכון המוסמך בגרמניה האמון על ביצוע בדיקות ההתאמה לתקן האירופאי) קבע כי במבחני התנגשות שנערכו למעקות בטיחות מסוג STEP התקבלו תוצאות ASI גבוהות מ- 1.4, ועל כן סווגו מעקות בטיחות מסוג זה על ידו ברמת מיגון C ואף הוצאו מרשימת המעקות המאושרים לשימוש בגרמניה; כי הרשות ההולנדית לתשתיות אשר פיתחה את מעקות הבטיחות מסוג STEP אישרה כי סוג מעקות בטיחות זה אינו עומד ברמה הנדרשת של ASI לצורך סיווגם ברמת מיגון B, ואף בשנת 2008 ציינה רשות זו במסגרת מדריך מקצועי כי לא קיים כיום אף מעקה בטיחות מסוג STEP אשר עומד במבחני התקן הארופאי ברמת מיגון B; וכי אף במבחני התנגשות שערך TUV (ארגון ההתעדה הבין-לאומי) בשנים 2009, 2010 ו-2012 למעקות בטיחות מסוג STEP מדגם משופר יותר, נקבעה רמה גבוהה של ASI (תוצאה של 1.7) המתאימה לרמת מיגון C. עוד נטען כי הוועדה התעלמה מהתקן הישראלי הייעודי 5175 לעניין בחינה ואישור של מעקות בטיחות לשימוש בכבישים בישראל (להלן: "התקן הישראלי") אשר אושר בחודש דצמבר בשנת 2007, ואימצה את התקן האירופאי תחתיו. כן התעלמה הוועדה מחוות דעת של ד"ר תומס אדל, מומחה בתחום, אשר מכהן גם כמנכ"ל חברת דלתא בלוק מאוסטריה שמוצריה מיוצרים ומשווקים בישראל על ידי העותרת. העותרת גם הלינה על חוסר העקביות שנמצא לטענתה בהחלטות הוועדה, וכי בעוד שבעבר נקבע כי למשך תקופה מסוימת רמת המיגון של מעקות הבטיחות מסוג STEP הינה C, היא שונתה לבסוף לרמת מיגון B.

5.בהתייחסותה לטענות העותרת, הוועדה קבעה כי החומר שהוצג בפניה אינו מגלה עובדות חדשות בנוגע לתפקוד מעקות הבטיחות מסוג STEP אלא אך פרשנויות שונות לגבי תהליכים שונים המתרחשים במדינות שונות באירופה, וזאת באופן שאינו מצדיק שינוי ברמת המיגון שנקבעה למעקות הבטיחות מסוג זה. כן נטען כי התקן הישראלי הינו תקן וולונטרי שאינו מחייב את הוועדה. הוועדה גם טענה כי מדד ה- ASI אינו אלא אחד הפרמטרים אותם יש לבחון בעת קביעת רמת המיגון של מעקות בטיחות, ואין מדובר בנתון העומד בפני עצמו. באשר למסמכי ה-BAST טענה הוועדה כי מדובר בהתכתבות פנימית חלקית בין גורמים שונים בעניין תהליכים פרוצדורליים הקשורים ברגולציה פנימית בגרמניה שאין בכוחה להשפיע על מדינות אחרות.

6.במסגרת פסק הדין שניתן בעתירה הקודמת קבע בית המשפט (כב' הנשיא ד' חשין) כי לא נמצאה כל עילה להתערב בשיקול דעתו של הגוף בעל הסמכות והידע המקצועי להכריע בסוגיה, כמו גם בהחלטת המפקח אשר אימץ את החלטת הוועדה על בסיס בדיקותיה המקצועיות. גם נקבע כי העותרת לא הוכיחה כי התקן הישראלי זכה להכרה כתקן רשמי, ולא נמצא כי הייתה חובה על הוועדה לפעול בהתאם לתקן הישראלי ולהכפיף החלטותיה אליו. חוות הדעת שהוגשה על ידי העותרת, אשר נכתבה על ידי מנהל חברה שלה אינטרס כלכלי ברור בקבלת העתירה, אינה יכולה להתקבל כראייה אובייקטיבית ואין ליתן לה משקל של ממש. גם לא נמצא חוסר עקביות בהחלטות הוועדה ולא נמצא פגם בכך ששינתה את דעתה ואת רמת המיגון שנקבעה למעקות הבטיחות וזאת אך באופן זמני ולצורך זהירות. אף נקבע כי החלטות הוועדה היו שקולות, זהירות וראויות באופן שלא ניתן לראות בהן התפרקות משיקול דעת, חרף טענות העותרות בעניין.

ההתפתחויות לאחר שהוגשה העתירה הקודמת

7.ביום 29.5.14, לאחר שהוגשה העתירה הקודמת אך טרם ניתן בה פסק דין, התכנסה הוועדה כדי לדון בהתפתחויות השונות שחלו במדינות אירופה במעמדם של מעקות בטון יצוק. כך גם נטען בפני הוועדה כי ישנם ממצאים חדשים בנוגע למעמדם של מעקות בטון יצוק במספר מדינות באירופה. באשר למצב בגרמניה, המכון הפדראלי הגרמני (ה- BAST) החליט להסיר את מעקות הבטיחות מסוג STEP מרשימת המעקות המאושרים לשימוש. בפני הוועדה הוצגה גם עמדתו של רפ"ק ערן סדן, נציג אגף התנועה של משטרת ישראל בוועדה, אשר לא יכל להשתתף בישיבה אך העביר את עמדתו בכתב. רפ"ק סדן העלה במכתבו שאלות נוקבות בעניין ההסתמכות על מבחן התנגשות שקבע את רמת ה- ASI למעקות הבטיחות מסוג STEP והעלה ספקות באשר לסיווגם של מעקות אלה ברמת מיגון B.