סייג נ' הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל

העותר, יליד שנת 1957, התקבל לשורות לשכת עורכי הדין בשנת 1986. בשנת 2000 הורחק משורותיה. מאז פברואר 2014, עת פנה העותר בראשונה למשיב, מנסה העותר לשוב לשורות הלשכה. ענייננו בפנייתו השלישית, מיום 15.1.18. פניה זו נדחתה בהחלטה של המשיב מיום 17.7.18. ההחלטה נמסרה לעותר ביום 30.9.18.

העובדות הצריכות לעניין

1.במסגרת הליך משמעתי שננקט נגדו – בד"מ 59/99 – הורשע העותר בעבירות משמעת שונות לפי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין" או "החוק" לפי העניין) וסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "הכללים").

עת ביקשה הלשכה – הועד המחוזי, כמקובל, בתיק הנ"ל לגזור את דינו, הגיעו העותר והקובל, לעסקת טיעון לפיה יאוחדו לתיק האמור תיקים נוספים שנפתחו נגד העותר, העותר יודה במיוחס לו בהם, הוא יורשע, ודינו ייגזר להרחקה לצמיתות מהלשכה. כך היה בהחלטה מיום 20.1.00 (מוצג א' לעתירה).

2.לימים, הוגשו נגד העותר שני כתבי אישום בגין שורה של עבירות הנוגעות לפעילותו בנדל"ן. העותר הורשע בשניהם ודינו נגזר באחד (לאחר ערעור) ל-12 חודשי מאסר בפועל ובשני ל-18 חודשי מאסר בפועל (פסק הדין מיום 22.5.05 במחוזי; הכרעת דין מיום 7.5.06 וגזר דין מיום 13.7.06).

העותר אף הוכרז כפושט רגל והיה במעמדו זה משנת 2000 ועד שהופטר בחודש פברואר 2014.

3.לאחר ההפטר פנה העותר, בפניה ראשונה, אל המשיב, בבקשה לשוב לשורות הלשכה. בעקבות הבקשה זומן העותר לשימוע בפני "צוות 51" (גוף שהיה ממונה אז, מכוח ס' 51 לחוק לבחון בקשה מעין זו וליתן המלצתו למשיב). בתום השימוע, המלצת הצוות הייתה שהעותר יחדש בקשתו בתום תקופת ההתיישנות של העבירות לפי תקנות המרשם הפלילי. בעקבות ההמלצה החליט המשיב, ביום 17.2.15, לחזור ולדון בעניינו של העותר ב"סוף ההתיישנות... בלי שיש בכך שום הבטחה לשנות".

4.ביום 4.8.16, עוד בטרם חלפה תקופת ההתיישנות המלאה, פנה העותר בשנית וטען, כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות על פי התקופה המקוצרת לאחר הפחתת ניכוי שליש מתקופת המאסר, כך שנכון למועד הגשת בקשתו, תקופת ההתיישנות חלפה עברה לה.

בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 13.12.16 תוך קביעה, כי בתום תקופת ההתיישנות יוכל העותר לחדש בקשתו, והיא תידון לגופה, "מבלי להסתמך על שום מצג, על שום הבטחה, על שום תרחיש".

5.ביום 15.1.18, יום לאחר חלוף תקופת ההתיישנות המלאה, פנה העותר בשלישית. העותר הוזמן לשימוע בפני ועדת ההתמחות (גוף שהחליף את צוות 51) וזו העבירה את המלצתה למשיב. השימוע התקיים ביום 15.5.18.

ביום 17.7.18 קיים המשיב דיון בעניינו של העותר. בקשת העותר נדחתה, בשל חומרת ההרשעות; היותן נגועות לתכונות שהן "בליבת המקצוע" - קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; היות ההרשעות נוגעות לעיסוק בליבת המקצוע של עסקאות נדל"ן; ריבוי התיקים המשמעתיים שאוחדו והביאו להוצאה לצמיתות מן הלשכה בהסכמת העותר.