הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית ירושלים ואח' נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

א.נושא הבקשה:

במסגרת עתירה מנהלית שהגישו העותרות כנגד התנהלותה של המשיבה בהפקעת קרקעות שבבעלותן, ביקשו העותרות להורות למשיבה למסור מסמכים אשר המשיבה סירבה למוסרם בטענת חיסיון, וזה עניינה של החלטה זו.

ב.העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:

ביום 17.12.2015 הגישו העותרות עתירה מנהלית לבית משפט זה, שעניינה בהתנהלותה של המשיבה, אשר הפקיעה את מקרקעיהן של העותרות לפני למעלה מ- 17 שנה.

במסגרת המשא ומתן בין הצדדים, פנו העותרות למשיבה במכתב מיום 29.6.2015 (נספח 18 לעתירה), בדרישה לקבל את הפרוטוקולים של ועדות המשיבה שדנו בעניינן של העותרות, וכן העתק חוות דעת שמאיות שהתקבלו בעניינן.

בתשובתה (נספח 19 לעתירה) סירבה המשיבה למסור את המסמכים המבוקשים, בטענת העדר "חובה שבדין" למוסרם כאמור.

בהתאם להחלטה מיום 4.9.2016, המציאה המשיבה לעיוני את המסמכים המחייבים הכרעה בטענת החיסיון.

ג.טענות העותרות:

לטענת העותרות, יש להורות למשיבה להעביר לידי העותרות את המסמכים המבוקשים, וזאת מכוח חוק חופש המידע. המשיבה היא רשות שלטונית המחויבת בגילוי מידע על פי דין, ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן רשאית היא להימנע מגילוי מידע כאמור, כמצוות הדין וההלכה הפסוקה.

סעיף 1 לחוק חופש המידע קובע:

"לכל אזרח ישראלי או תושב, הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם לחוק זה".

להדגשת חשיבות הזכות למידע במדינה דמוקרטית מביאות העותרות את עע"מ 9341/05 התנועה לחופש המידע נ' רשות החברות הממשלתיות (תק-על 2209(2)) 2008.

לטענת העותרות, הדין וההלכה אינם תואמים את טענת המשיבה להעדר חובה שבדין, וכי כאשר בקשה למידע חוסה תחת הוראות חוק חופש המידע, הרי "... נקודת המוצא היא כי יש למסור את המידע..." (עע"מ 2820/13 רוזנברג נ' רשות האכיפה והגבייה (פורסם בנבו 11.6.2014)).

לטענת העותרות, אין לקבל את טענת המשיבה לפיה רשאית היא ליהנות מהחריג הקבוע בסעיף 9(ב)(4), לחוק, ולהימנע מגילוי מידע בטענת כי המידע משקף "דיונים פנימיים".

העותרות טוענות כי מאחר שטענת המשיבה היא כי המידע הנמצא ברשותה חוסה תחת החריג הנ"ל, הנטל להוכיח זאת מוטל עליה, והיא לא עמדה בנטל הנדרש.

העותרות טוענות כי בניגוד לטענת המשיבה, המידע המבוקש הוא פרוטוקולים של וועדות המשיבה, שהוקמו ופועלות על פי נהלים מחייבים. משכך, אין המדובר במסמכים "פנימיים", והם אינם בגדר החריג אשר לקיומו טוענת המשיבה.