עת"מ 36040-02-14 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה ואח',עת"מ 3382-01-14 אביחי סטולרו בע"מ נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב ואח'

שתי העותרות מתחרות עסקיות, בעלות תחנות דלק סמוכות אחת לשניה. עניינן של העתירות המנהליות המאוחדות בהחלטות רשויות התכנון ליתן היתר בניה למתקן שטיפה המצוי בכל אחת מתחנות הדלק שבבעלות העותרות. כל אחת מן העותרות, עותרת כנגד הפעלתו של מתקן השטיפה בתחנת הדלק של רעותה.

לצורך הנוחיות תכונה העותרת בעת"מ 3382-01-14 "סטולרו" והעותרת בעת"מ 36040-02-14 תכונה "דלק".

עתירת סטולרו:

ביום 31/10/12 אישרה הוועדה המקומית בתנאים את בקשת דלק להיתר בנייה לשם הקמת תוספות בנייה לתחנת דלק קיימת, הכוללות מתקן שטיפה לרכבים, סככת ייבוש והגדלת גג המשאבות. במסגרת אישור זה, צוין כי היתר זה זהה להיתר בנייה אחר (מס' 20010031) שהוצא למתקן שטיפה בתאריך 24/6/03, אולם בפועל לא בוצעה בניה על פיו; כי התקבל אישור הועדה המחוזית להיתר הקודם ביום 10/4/02; וכי בקשה נוספת להיתר (שמס' 20100094) אושרה אף היא בועדת משנה ואולם בסופו של יום לא הוצא היתר בנייה. היתר הבנייה הנוכחי הוצא ביום 24/1/13.

על החלטה זו, הגישה סטולרו ערר לוועדת הערר בגדרו נטען, בין היתר, כי מתן ההיתר לתוספות הבנייה ולשימושים הנוספים שנתבקשו, מנוגד לשימושים המותרים על פי התוכניות החלות על המקרקעין המגדירות את המקרקעין כ"אזור חקלאי"; כי שטחי הבניה שאושרו בהיתר (340 מ"ר שטחים עיקריים ו-40 מ"ר שטחי שירות) אף חורגים מאלו שניתן להתיר על פי התוכניות (50 מ"ר של שטחי שירות); כי בקשת היתר הבנייה מחייבת אישורה של תוכנית בניין עיר מפורטת ואין מקום להסתפק בהוראות סעיף 57(ו) לתוכנית המתאר 253א', שכן הדבר מהווה עקיפה פסולה של הוראות הדין העדכניות ותכליתו, ומכל מקום, נטען, כי גם תנאי סעיף זה לא מולאו.

ועדת הערר קיבלה את הערר חלקית בהחלטה מיום 19/11/13. בהחלטה זו דחתה ועדת הערר את עמדתה העקרונית של הועדה המקומית, לפיה שעה שאושרה הקמת תחנת התדלוק (עוד בשנות ה-50) מכוח סעיף 57 לתוכנית המתאר 253א' ובהליך הקבוע בו, אין צורך לעבור הליך זה פעם נוספת עת מבקשים להרחיב את תחנת התדלוק. ועדת הערר קבעה, כי אמות המידה התכנוניות הנהוגות היום מחייבות מתן פרשנות מצומצמת לסעיף 57 הנ"ל, באופן שכל מתן היתר נוסף לתחנת תדלוק שיש בו משום תוספות בניה, טעון בקיום מחדש של ההליך הקבוע בסעיף, לרבות אישור הועדה המחוזית.

בהתאם למתווה זה, ולגופו של עניין, בחנה ועדת הערר והשוותה בין ההיתר שניתן להוספת שטחים עוד בשנת 2003, אשר אושר על ידי הועדה המחוזית ולא מומש, לבין בקשת ההיתר הנוכחית, וקבעה כי קיים הבדל מהותי בין ההיתרים. בסופו של יום, אישרה ועדת הערר את ההיתר ככל שהוא נוגע למתקן השטיפה, שכן שטחו המקורה בהיתר הבנייה הנוכחי קטן מזה שאושר בשנת 2003, אך ביטלה את היתר הבנייה ככל שהוא מתייחס לסככת הייבוש ולגג המשאבות, הואיל ואלו כוללים תוספת שטחי בניה מעבר לאלה שאושרו בשנת 2003, ולפיכך נקבע כי באשר להם יש לקבל את אישור הועדה המחוזית.

לבקשת דלק, ביום 10/12/13 ניתנה החלטת הבהרה על ידי יו"ר ועדת הערר בעניין סככת הייבוש, ולפיה הועדה המקומית יכולה לאשר עמדת ייבוש לא מקורה (כפי שאושר בהיתר משנת 2003), גם אם שטחה יהיה 86.40 מ"ר לעומת 75 מ"ר שאושרו בהיתר משנת 2003.

סטולרו עותרת להורות על ביטול החלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה- מחוז תל אביב (להלן: "ועדת הערר") מיום 19/11/13, המקבלת באופן חלקי את הערר שהגישה כנגד היתר הבנייה (מס' 20120425) שניתן לדלק, ביום 24/1/13, להקמת מתקן שטיפה למכוניות הכולל סככת ייבוש וכן הגדלת גג מעל משאבות תדלוק בתחנת דלק הממוקמת בשד' שבעת הכוכבים, הרצליה, במקרקעין הידועים גם כגוש 6523 חלקות 53 ו-54.