"קסטרו מודל" בעמ נ' עיריית עכו ואח'

1.העותרת, חברה העוסקת בשיווק ומכירת בגדים ואביזרי אופנה, מחזיקה חנות המצויה במרכז המסחרי המוכר כ"קניון עזריאלי" בעיר עכו. העותרת נדרשת לשלם לעיריית עכו ארנונה עבור החזקתה בשטח החנות וכן עבור חלקה היחסי בשטחים המשותפים שבקניון. סכום הארנונה מחושב על ידי העירייה על פי תעריף אחיד לכל השטחים שמחזיקה העותרת. בעתירה זו תוקפת העותרת את צו הארנונה של עיריית עכו ומבקשת להורות לעירייה לקבוע תעריף ארנונה נפרד ומופחת לשטחים המשותפים המוחזקים על ידה ובמיוחד לשטחי המעברים.

רקע

2.העותרת, חברת אופנה המשווקת את מוצריה בחנויות שונות ברחבי הארץ. בין היתר מחזיקה העותרת בחנות למכירת ביגוד ואביזרי אפנה במרכז הקניות הידוע כקניון עזריאלי בעכו (להלן: החנות). כמחזיקה בנכס בתחומי העיר עכו, נדרשת העותרת מדי שנה לשלם לעיריית עכו ארנונה עירונית.

3.שטח חנותה של העותרת במרכז הקניות, לפי רישומי העירייה, הוא 515.26 מ"ר. בהתאם למוסכם בין העותרת לבעלת מרכז הקניות, לעותרת זכויות גם בשטחים המשותפים שבמרכז, המהווים שטחי מעבר. בסך הכל, על פי הסכמי השכירות, מחזיקה העותרת גם באזורי מעבר משותפים בשטח של 427.47 מ"ר.

4.העותרת טוענת כי בשנת 2017 נדרשה לשלם, על פי דרישת העירייה, ארנונה הן בשל החזקתה בשטח החנות גופה והן בשל החזקתה בשטחי המעברים המשותפים. הן שטחי החנות והן שטחי המעברים המשותפים, סווגו על ידי העירייה בדרישת תשלום הארנונה באותו סיווג, עסקים, וחויבו בתשלום ארנונה בסך של 152.53 ₪ למ"ר. בסך הכל נדרשה העותרת לשלם ארנונה לשנת 2017 בסך של 25,812 ₪ (נספח ב' לעתירה).

5.את טיעוניה ממקדת העותרת בסיווג שטחי המעבר המשותפים. העותרת טוענת כי היה על העירייה לקבוע בצו הארנונה סיווג נפרד לשטחי המעבר המשותפים ולא לסווגם באותו סיווג כמו שטח החנות. העותרת אינה טוענת כי על פי צו הארנונה קיים תעריף אחר ושונה, המתאים יותר לסיווג שטחי המעברים. לטענתה, העדרו של סיווג נפרד לשטחי המעברים מצדיק התערבות שיפוטית, אשר תכפה על העירייה לשנות את צו הארנונה ולכלול בו סיווג נפרד, בתעריף מוזל, לשטחי המעברים.

6.העותרת מבהירה כי השימוש בשטחי המעבר הוא שימוש שונה ונפרד מהשימוש בשטח העיקרי של החנות. לשטחי המעברים במרכז מסחרי, כך נטען, יש קיום עצמאי ונפרד משטח העסקים. לא מדובר בשטחי לוואי, הטפלים לשימוש העיקרי שניתן לסווגם בסיווג זהה לשטח העיקרי, אלא מדובר בשימוש שונה, עצמאי ונפרד. שטחי המעברים משמשים את הציבור כולו, בין אם הוא עובר בהם כדי להגיע לחנות או לשאר העסקים במרכז ובין אם הציבור רק משתמש בהם למעבר ממקום למקום, לבילוי וכדומה.

7.העותרת מבקשת לכוף על העירייה לקבוע סיווג נפרד שתעריפו נמוך מתעריף העסקים או לחלופין, להורות כי בשל החזקתה בשטחי המעבר המשותפים תחויב העותרת בתשלום ארנונה על פי תעריף הנמוך ב 50% מהתעריף עבור החנות.

8.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת המשיבים, צו הארנונה אינו כולל סיווג נפרד לשטחי מעבר במרכזי קניות, ועל כן נשלחו לכל בעלי העסקים דרישת תשלום על פי הסיווג העיקרי בעסק. המשיבים מבהירים כי שינוי הסיווג לשטחים משותפים מותנה בקבלת אישור השרים לשינוי צו הארנונה. לטענתם, בית משפט זה אינו מוסמך להורות על הוספת סיווגים לצו הארנונה ולקבוע תעריפים. עוד נטען כי שינוי התעריף לסיווג כלשהו חייב להיעשות תוך התבוננות כוללת על כלל התעריפים לכל העסקים. לא ניתן לשנות ולהפחית חיוב בסיווג מסוים מבלי לשקול את מקורותיה הכספיים של העירייה ואת התעריף הקבוע לסיווגים אחרים. המשיבים מדגישים כי קביעת סיווג אחיד לשטחי החנויות ולשטחי המעברים במרכז הקניות, תואמת את הלכות בתי המשפט במקרים אחרים. על כן, מבקשים המשיבים להורות על דחיית העתירה.

דיון והכרעה