העותר, יליד 1966, גר בבית חנינא החדשה. הוריו של העותר התפקדו במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 1967 כתושבי האזור. במהלך השנים נבנה על ידי אביו של העותר בית מגורים, שבנייתו הושלמה בשנת 1976 ולטענת העותר הוא מתגורר בבית ברציפות מאז.
כעולה מכתב העתירה ביום 1.7.92 נישא העותר לבת זוגו, תושבת האזור, שמחזיקה מעמד קבע בארה"ב ונוכח המצב הכלכלי הקשה שבו היה העותר שרוי, הקשיים הביטחוניים והיעדר אישורי שהייה יצאו בני הזוג בחודש אוקטובר 1992 לארה"ב. במהלך השהות שם עבד העותר בסופרמרקט, אך לא רכש לעצמו נכסים. בחלוף כארבע שנים וחצי, בחודש אפריל 1997, חזרו העותר ובת זוגו להתגורר בביתם בבית חנינא ומאז הם מתגוררים בו. במהלך שהותם של העותר ובת הזוג בארה"ב נולדו להם שם שני ילדים ולאחר שובם לבית חנינא נולדו ילדים נוספים.
ביום 28.10.07 התקבלה החלטת הממשלה מס' 2492 (להלן: "ההחלטה"), שמסדירה מתן היתרי ישיבה זמניים לתושבי השטחים המתגוררים במזרח ירושלים. על פי ההחלטה אחד התנאים למתן היתר זמני הוא כי המבקש "מתגורר שלא כדין במזרח ירושלים ברציפות משנת 1987 ועד ליום הגשת בקשתו". ההחלטה נוקבת גם בתנאים נוספים. פנייתו של העותר לקבלת היתר שהייה זמני בירושלים מכוח החלטת הממשלה נענתה בשלילה מאחר ולא התקיים התנאי האמור – מגורים ברציפות מאז שנת 1987 - וזאת נוכח שהותו של העותר בארה"ב בין השנים 1992 ל- 1997. מכאן העתירה שלפני, שמבקשת לבטל את החלטת המשיב ולהורות על הסדרת מעמדו של העותר לפי ההחלטה או לחלופין מתן פתרון אחר.
לטענת העותר ההחלטה התולה באותה היעדרות מירושלים את הגורם לכך שלא ניתן היתר ישיבה זמני היא החלטה שאינה סבירה ואינה מידתית. הוא מצביע על כך שיציאתו לארה"ב נעשתה לצרכי עבודה בשל מצוקה כלכלית, בעת שהותו בארה"ב הוא לא רכש רכבים, דירות או נכסים, אין ולא היו לו חשבונות בנק או חסכונות. בנוסף הוא מציין כי משך כל חייו למעט אותה תקופה התגורר עם ילדיו באותו בית, למד בבית ספר בבית חנינא, עבד בישראל בהיתר, אחיו התאום מתגורר באותו בניין עם משפחתו.
באשר לפן המשפטי נטען בעתירה כי המשיב "דילג על מרכז חייו", ולא בחן את הזיקות של העותר לירושלים מאז עבר להתגורר בבית חנינא החדשה ועד לרגע זה. הוא הפנה לכך שהמבחן המקובל לקיומה של "תושבות ומרכז חיים" הוא מבחן מירב הזיקות ולכך שבתחום הפיסקאלי נקבעו מבחני עזר לשאלה מיהו תושב כאמור בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. לשיטתו של העותר מרכז חייו הוא בירושלים וכך היה משך כל השנים. הוא שולל את גישת המשיב שהסתפקה ב"בדיקה שטחית על סמך יציאה לחו"ל לצרכי עבודה" וזאת במנותק מיתר הנתונים והעובדות המצביעים על זיקתו ההדוקה לירושלים. עוד מפנה העותר לפרשנות המילולית של המונח "רציפות" כפי שהוא למד עליה ממילון אבן שושן – התמדה. בא כוח העותר מציע ללמוד מהיחס בין תקופת השהות בארה"ב לבין אורך חייו של העותר (9%) על כך שהמסקנה אליה הגיע המשיב איננה יכולה לעמוד.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.