עת"מ 32349-04-13

1.בעתירה זו מבקש העותר להורות על בטלותה ו/או ביטולה של החלטת המשיבה 1, ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים, (להלן: "הוולנת"ע" או "הוועדה"), אשר לא נתנה אישורה לתוכנית שיזם העותר, ואשר מטרתה הקמת תחנת תדלוק, על כביש 73, באזור גניגר.

הרקע:

2.העותר הוא יזם התוכנית המפורטת מק/יז/ 08/6540 להקמת תחנת תדלוק על כביש 73 בקטע שבין תל עדשים לגניגר, על דרך הכניסה למטווח גניגר (להלן: "התוכנית"). בגדר התכנית ביקש העותר לשנות את יעוד הקרקע מקרקע חקלאית לייעוד קרקע לתחנת תדלוק ושירותי דרך.

3.שאיפתו של העותר להקים במקום תחנת תדלוק, נדונה במשך למעלה מעשור על ידי גופי התכנון השונים. לתכנית מושא העתירה קדמו מספר תכניות מפורטות, שכללו בקשה להקמת תחנת תדלוק, אותן יזם העותר, ואלה נבחנו על ידי הגורמים התכנוניים השונים, כדלקמן:

א.בשנת 2002, הגיש העותר תכנית מפורטת מספר 13159, שעניינה הקמת תחת דלק ושירותי דרך ופארק מוטורי בסמוך לגניגר. התוכנית הובאה בפני המשיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ובניה יזרעאלים (להלן "הוועדה המקומית"), וזו המליצה לוועדה המחוזית לתכנון ובניה להפקיד את התכנית בתנאים, לרבות תיקון התוכנית והשלמתה, באופן שיבטיח את שילובה במרחב הפתוח והתאמת השימושים והבינוי לאופי המקום ולנוף. הוועדה ציינה, בין היתר, כי למקום ערכי טבע גבוהים מאד כחלק מהרי נצרת המשתפלים לעמק ולכן נדרש נספח נופי סביבתי. (נספח א' לעתירה).

ב.בטרם נדונה תכנית זו בוועדה המחוזית, ביקש העותר לאשר תכנית מפורטת, מצומצמת יותר בהיקפה, שעניינה שינוי יעוד שטח חקלאי לתחנת תדלוק ושירותי דרך בלבד (מק/יז/ 01/6540). ביום 5.8.03 דנה הוועדה המקומית בתוכנית, מכוח הוראת סעיף 62א(א)(10) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1964 (להלן: "חוק התכנון והבנייה") והחליטה להפקיד אותה בתנאים, וזאת בניגוד לעמדת מהנדסת הוועדה אשר סברה כי אין לקטוע, ללא צורך, את המרחב הפתוח וכי הקטע הנדון איננו מתאים להקמת תחנת דלק, שכן הוא נמצא בשיפולי שמורת טבע והוא בעל ערכיות נופית גבוהה. הפקדת התוכנית הייתה כפופה, בין היתר, לקבלת אישור של הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (להלן: "הוולקחש"פ"), הואיל ומדובר בקרקע חקלאית. בתאריך 20.6.05 החליטה הוולקחש"פ שלא לאשר את התוכנית, בין היתר משום שהוצע להקים את התחנה בשטח חקלאי פתוח, שלא בצמידות דופן לכל פיתוח אחר, באופן שאיננו משתלב בנוף וללא נימוק מוצדק.

ג.תכנית נוספת שיזם העותר במהלך שנת 2005, (תכנית מפורטת מק/יז/ 05/6540) אושרה להפקדה בתנאים על ידי הוועדה המקומית, אשר קבעה בהחלטתה כי איננה רואה פגיעה כלשהי בשטחים הפתוחים או באופי הפתוח של השטח וכי התחנה צמודה לכביש 73 ולכביש הגישה למטווח גניגר, על גבי צומת מאושר. גם אישורה של תכנית זו כפוף היה לקבלת אישור הוולקחש"פ, וזו סירבה לאשרה (נספח טז/1 לעתירה). ערר שהוגש על החלטת הוולקחש"פ נדחה על ידי ועדת הערר ביום 20.11.06 (נספח טז/2 לעתירה).

בהחלטתה הוסיפה ועדת הערר והדגישה כי מדובר בתכנית המציעה פיתוח ובינוי בשטח פתוח, בעל רגישות נופית וסביבתית גבוהה (מרקם שמור משולב על פי תמ"א/35) ועל פי המדיניות התכנונית, תוספת שטח לבינוי באזורים אלה תעשה רק אם הינו צמוד דופן לבינוי קיים. הוועדה דחתה את הפרשנות שהוצעה על ידי העותר למונח "צמוד דופן" משום שפרשנות זו מרוקנת מתוכן את עיקרון צמידות הדופן, המבקש לצמצם את מוקדי הפיתוח בשטח הפיתוח ולרכזם סביב מוקדי פיתוח שכבר קיימים.

בנוגע לצמידות למטווח הקיים, נקבע כי זה איננו צמוד לשטח התחנה המוצע, ובכל מקרה, ספק אם ניתן לראות בו מוקד בינוי שראוי לפתח סביבו בינוי נוסף.