בעתירה שלפני תוקפות העותרות החלטות של המשיב בשלוש בקשות שונות שהגישו לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998: בקשה מיום 9.7.2015 לקבלת מידע הנוגע לחברות הרשומות באזור; בקשה מיום 15.10.2015 לקבלת מידע בדבר בקשות שהוגשו לפי "נוהל בדבר פיקוח ושמירה על אדמות סקר, ניהולן ופינוי פולשים"; וכן בקשה מיום 28.10.2015 לקבלת מידע בדמות שכבות של מערכות מידע גאוגרפיות (GIS) שונות.
בהחלטה מיום 17.5.2016 הוריתי לעותרת להודיע ולנמק מדוע לא תימחק העתירה, נוכח היותה עוסקת בשלוש בקשות נפרדות, והקושי והסרבול שייגרמו מדיון בשלוש הבקשות יחדיו בעתירה אחת.
בהודעה שהגישה העותרת, היא טענה שאין מקום למחוק את העתירה, מכיוון שדווקא פיצול הדיון יביא לסרבול ההליכים ובזבוז זמן. ראשית, פרקטיקה נוהגת בתחום חופש המידע היא שבתי המשפט דנים בבקשות שבמסגרתן מבוקש מידע בנושאים שונים. שנית, בכל הבקשות מדובר באותם צדדים. שלישית, כל הבקשות, על אף שמבוקש במסגרתן מידע שונה, קשורות בבסיסן לנושא ניהול הקרקעות באזור. לכן איחודן בהליך אחד יחסוך בזמן השיפוטי הנדרש להצגת הנושא. לחילופין בלבד, מבקשות העותרות שבית המשפט יאפשר הגשת עתירה מתוקנת בעניין הבקשות מיום 15.10.2015 ומיום 28.10.2015, תוך מחיקת החלק שעוסק בבקשה מיום 9.7.2015 שעניינו מרשם החברות באזור.
בהתייחסותו לשאלה זו שעלתה בהחלטתי מיום 17.5.2016 כאמור, טען המשיב שיש למחוק את העתירה, תוך שמירת האפשרות של העותרות לשוב ולהגיש עתירות נפרדות. לטענתו, אין מקום לכרוך שלושה נושאים שונים בעתירה אחת, דבר שיקשה על הטיפול בה ויסרבל את הדיון בה שלא לצורך. כמו כן, בנסיבות המקרה גם ייתכנו טענות שונות לגבי כל אחד מהנושאים, טענות – שיצריכו מתווה דיוני שונה.
לאחר שעיינתי בכלל החומר שלפני מסקנתי היא שדין העתירה להימחק, תוך שלעותרת שמורה האפשרות להגיש עתירות חדשות ונפרדות נגד ההחלטות בבקשותיה.
הלכה היא שבית משפט לא ידון בעתירה הכורכת טענות שונות וסעדים שונים שאינם קשורים זה בזה יחדיו (ראו לדוגמא בג"ץ 8060/10 בוסקיס נ' היועץ המשפטי לממשלה (1.8.2011); בג"ץ 3006/10 ועד מקומי הר עמשא נ' ראש המועצה האזורית תמר (28.7.2010)). זאת גם מקום בו מדובר באותם צדדים (עניין הר עמשא, בפס' 5). במקרה דנן נכללו במסגרת העתירה טענות בנוגע ל- 3 בקשות חופש מידע שונות, אשר בכל אחת מהן מבוקש מידע שונה. בקשות אשר העותרת עצמה מצאה לנכון להגישן בנפרד, על אף טענותיה בדבר קיומו של קשר בין המידע המבוקש בבקשות אלה. כמו כן, הנמקת המשיב בהחלטתו בקשר לכל אחת מהבקשות מבוססת על טעמים שונים, ובהתאם עולה מהעתירה שלעותרת טענות שונות בקשר להחלטת המשיב בכל אחת מהבקשות. בנסיבות אלה מצאתי כי אין הבקשות העומדות בבסיס העתירה קשורות זו בזו במידה המצדיקה לדון בהן יחדיו, ושדיון בעתירה כנוסחה יביא לסרבול הדיון שלא לצורך, וזאת על אף זהות הצדדים בכל הבקשות. כך בכלל, וכך בפרט בשים לב למנגנון ההכרעה בעתירות אלה כפי הסמכויות וסדרי הדין המיוחדים שלפי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, עניין המצדיק כשלעצמו תיחום הדיון בבקשות ובהליכים לפי חוק חופש המידע, להיקף הנדרש ולא מעבר לכך. זאת גם כדי לאפשר בירור נכון ויעיל של המחלוקות בנדון.
העתירה נמחקת אפוא, תוך שנשמרת לעותרות הזכות להגיש עתירות חדשות נגד החלטות המשיב בבקשותיהן. זאת, מבלי כל הבעת עמדה של בית המשפט בטענות שבעתירה לגופן. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ט סיוון תשע"ו, 05 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
