עת"מ 28270-09-15

לפניי בקשת עו"ד ניסנהויז, ב"כ חברת CNR Group Dalian Locomotive and Rolling Stock Co. Ltd (להלן – "CNR"), לעיין בתיק שבכותרת שהינו בקשה של המשיבה 1 להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית לגבי מכרז שלגביו הגישה CNR עתירה מנהלית התלויה ועמודת לבירור בפני בית המשפט .

לטענת ניסנהויז, CNR הגישה עתירה (עת"ם 49418-10-15) העוסקת באותן נסיבות, וכעת CNR מבקשת "ליישר קו" ולוודא כי העובדות וההליכים המשפטיים ידועים לה לשם ייעול ההתדיינות. עו"ד ניסנהויז כי ל-CNR זיקה ברורה ומחייבת לתיק שבכותרת, בשל העובדה שהעתירה שהוגשה מטעמה עוסקת באותו עניין בדיוק – מכרז רכבת ישראל.

המשיבות 1 ו-3 הותירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. המשיבה 3 הוסיפה כי הבקשה דנן מהווה מסע דיג אסור מטעם CNR, שנועד "לקושש" טענות נוספות לעתירה חסרת היסוד שהוגשה מטעמה.

המשיבה 2 מתנגדת לבקשה, וטוענת כי ל-CNR אין כל נגיעה לתיק שבכותרת, וכי בקשתה מהווה ניסיון ברור לנסות ולדוג מהתיק שבכותרת טענות נוספות, שייתכן ותבקש לעשות בהן שימוש בעתירתה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לקבל את הבקשה.

בחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003 (להלן – "התקנות") נעשית במסלול תלת-שלבי (ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נט (5) 385 (2005)).

בשלב הראשון יש לבחון האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; בשלב השני, בהנחה שאין איסור בדין, יש לבחון אם העיון מוצדק, כאשר לאור עקרון פומביות הדיון נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל למניעת העיון מוטל על כתפי המתנגדים לכך. בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויותיהם של המתנגדים לעיון, ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (רע"א 943/15 קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 23.6.2015).

בענייננו, אין איסור שבדין על העיון ובכך עברנו את משוכת השלב הראשון. כעת נפנה לבחון האם מתן זכות העיון עלולה להסב פגיעה למי מבעלי הדין או לאינטרס הציבורי (כאמור בתקנות 4(ד) ו4(ה) לתקנות), ואת האיזון בין פגיעות אלה לזכות העיון, כאשר עריכת איזון בין פגיעה אפשרית שתגרם כתוצאה מהעיון לבין זכות העיון נדרשת רק מקום בו ישנו חשש לפגיעה כאמור (עניין קליין).

כבר נפסק, כי כל אדם רשאי לעיין בתיק בית המשפט וזיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון, כאשר ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון (ע"א 3976/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (פורסם בנבו, 25.10.2004).

הרכבת טענה כי אין למבקשת נגיעה כלשהי לתיק וכי היא מנסה "לדוג" טענות באופן אסור, באופן שאינו מצדיק העתרות לבקשת העיון. אלא, שהרכבת לא הצביעה על פגיעה שתגרם לה או לאינטרס הציבורי כתוצאה מעצם העיון, ועצם העובדה שאין למבקשת לכאורה נגיעה לתיק – איננה מספקת כדי למנוע את העיון המבוקש.