עת"מ 27088-07-13 אגודת הגליל-האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות ואח' נ' עיריית קרית אתא

עתירה המכוונת נגד החלטת המשיבה לגבות ממי שאינם תושביה דמי כניסה לפארק הממוקם בצפון קריית אתא ("הפארק").

רקע

בשנת 2008 השלימה המשיבה את הקמתו של הפארק המשתרע על שטח של כשבעים דונמים ובו מתחם של מתקני ספורט שונים - מגרשי כדורגל, כדורעף וטניס, מתחם לגלגיליות, מתקני משחק אתגרים, מתקני כושר וסיבולת ושולחנות טניס שולחן ("הספורטק"). בנוסף, בסמיכות למתקני הספורט ממוקם אמפיתיאטרון כשבשאר שטחו של הפארק יש מדשאות, שיחים, עצים ושבילים ומסלולים להולכי רגל (נספח א' לתשובת המשיבה). הפארק הוקם בעזרת מענק בסך כ- 9 מליון ₪ שקיבלה העירייה בשנת 2005 ממפעל הפיס, ויתרת עלויות הקמתו, כמו גם עלויות תפעולו ואחזקתו השוטפות, באו מקופת המשיבה. עם הפעלת הפארק הייתה הכניסה אליו חופשית, אך לפי הטענה בעקבות גידול משמעותי במספר המבקרים חלה עלייה ניכרת בהוצאות תחזוקת הפארק והפעלתו, ובאפריל 2012 החלה המשיבה לגבות דמי כניסה לפארק ממי שאינם תושבי העיר, בסך 20 ₪ לילד ו-30 ₪ למבוגר ("דמי הכניסה").

ביום 20.4.12 פנו העותרים אל המשיבה ודרשו לחדול מגביית דמי הכניסה, בטענה כי הגבייה יוצרת אפליה, פוגעת במגזר הערבי ומנוגדת לסעיף 249(8) לפקודת העיריות ("הפקודה") האוסר על גביית תשלומים דוגמת דמי הכניסה (נספח 7 לכתב העתירה). המשיבה השיבה כי הפארק איננו גן ציבורי שגביית דמי כניסה אסורה בו, וכן כי קיימים בתחום המשיבה גנים ופארקים שהכניסה אליהם היא ללא תשלום. המשיבה ציינה גם שסכום דמי הכניסה סמלי וגבייתו נועדה לתחזוקת הפארק ומתקניו (נספח 9 לכתב העתירה).

יצוין עוד כי ביום 7.8.12 הגישו העותרים עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 5955/12 אגודת הגליל – האגודה הערבית נ' עיריית קרית אתא (30.5.13)), אולם זו נמחקה בשל אפשרות להתקיימותו של סעד חלופי, ובעקבות כך הגישו העותרים את העתירה הנוכחית.

תמצית טענות הצדדים

עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על השאלה אם הפארק הוא אחד מאותם "גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור" (ואשר על דרך ההכללה אתייחס אליהם כאל "גן ציבורי") אשר סעיף 249 (8) לפקודה מגביל את סמכותה של עירייה לגבות דמי כניסה אליהם.