עת"מ 27021-02-16 עורכי דין לקידום מנהל תקין (ע"ר) נ' הוועדה לתכנון ובניה בקעת בית הכרם ואח'

בין העותרת ומשיבה 1

1. ביום 12.02.2016 הגישה העותרת עתירה כנגד המשיבות, לחייבן לפעול בהתאם לחובתן הקבועה בסעיף 24(ה) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 , ולפרסם באתר האינטרנט שלהן את תמצית תקציביהן לשנת 2015.

2. ביום 17.04.2016 השיבה משיבה 1 כי יש לדחות את העתירה על הסף, בין השאר בשל היעדר עילה, שעה שתמצית התקציב המאושר לשנת 2015 מצוי באתר הוועדה עוד מיום 15.12.2015. המשיבה אף צירפה התכתבות עם מנהלי אתר האינטרנט של הוועדה מיום 15.12.2015 בדבר העלאת המסמכים לאתר, וכן את המסמכים שהועלו לאתר האינטרנט עצמם והוכתרו בכותרת: "ועדה מקומית לתכנון ולבניה "בקעת בית הכרם" –הצעת תקציב לשנת 2015". לאחר קבלת תגובת המשיבה 1, בחנה העותרת מחדש את אתר האינטרנט של המשיבה והסכימה לכך כי אכן פורסמה תמצית התקציב לשנת 2015 ולפיכך העתירה מתייתרת.

3.אך העותרת עמדה על פסיקת הוצאות לטובתה מאחר ולטענתה עובר להגשת העתירה, המשיבה 1 לא התייחסה לאף אחת מפניותיה של העותרת בניגוד לקבוע בסעיף 2 לחוק לתיקון סדרי מינהל (החלטות והנמקות) התשי"ט-1958, גם לאחר חלוף תקופה של 4 חודשים. עוד נטען כי בבדיקות שהעותרת בצעה טרם הגשת העתירה לא עלה בידה למצוא את תמצית התקציב באתר האינטרנט של המשיבה 1. התנהלותה של משיבה 1 אילצה את העותרת לשלם סכומים נכבדים בהליך המשפטי, ויש מקום לשפותה בגין הוצאותיה.

4.המשיבה 1 טוענת כי לדידה יש לחייב דווקא את העותרת בתשלום הוצאות לטובתה משעה שהוכח כי תמצית התקציב של משיבה 1 פורסמה טרם הגשת העתירה (נספחים מש/1 ו-מש/2), העתירה לא גרמה לתיקון המצב, אלא הינה בבחינת הליך מיותר שגרם טרחה למשיבה 1. עוד נטען כי פניה הולמת מטעם העותרת ליועצת המשפטית של משיבה 1 הייתה מייתרת את ההליך.

5.בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק קבע ארבעה קריטריונים שיש לבחון בשאלת פסיקת הוצאות במקרה של עותר שחזר בו מעתירתו - בבג"ץ 842/93 שייך סלימאן אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון (25.05.1994):

"את השאלה אם זכאי עותר, שהחליט לחזור בו מעתירתו, שבית המשפט יחייב את המשיב בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך-דינו, יש לבחון לאור הקריטריונים הבאים, ויש לבדוק אם נופלת היא בגדרו של אחד מהם:

1. האם היה צידוק בהגשת העתירה; 2. האם לא הזדרז העותר ופנה לבית המשפט הגבוה לצדק טרם שמיצה את כל האפשרויות הפתוחות לפניו וטרם שפעל כראוי אצל הרשויות המוסמכות; 3. האם לא היה שיהוי בהגשת העתירה; 4. האם עצם הגשת העתירה היא שהניעה את המשיב לחזור בו מהחלטה קודמת שלו ולהעניק לעותר את הסעד המבוקש בעתירה עוד לפני שזו התבררה בבית המשפט."

6.מעיון בכתב העתירה עולה כי הסעד שהתבקש בעתירה הינו פרסום תמצית התקציב לשנת 2015. דרישה ראשונה הופנתה למשיבה 1 ביום 24.9.15 ואילו לפי מש/2 התקציב, אשר אושר בנובמבר 2014, עלה לאתר ביום 15.12.15, כמעט שנה לאחר אישורו, כשלושה חודשים לאחר פניית העותרת, אך כחודשיים לפני הגשת העתירה.

7.חוק חופש המידע תשנ"ח 1998 קובע את חובת מתן התשובה של הרשות בתוך זמן קצוב (30 יום שניתנים להארכה), וקובע בס' 8 שבו כדלקמן -

"רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע באחד מאלה: