יונדף נ' עיריית תל-אביב-יפו

לפניי עתירה בעניין חוב ארנונה מהשנים 2006-2008, על נכס ברחוב שמעון הצדיק 9 ת"א.

רקע בתמצית

מר יוסף יונדף (להלן גם "המנוח"), הוא תושב ברלין, גרמניה. המנוח רכש בשנת 1974 את הנכס מושא העתירה. לאחר מספר שנים גילה המנוח כי בא כוחו דאז, עו"ד שמעון וינציגסטר, לא העביר את הנכס על שם המנוח אלא החזיק בו ביחד עם אחיו מר ליאון וינציגסטר. כפועל יוצא, התנהלו מספר תביעות בנושא בשנות ה-90. בסיכומו של דבר, הועבר הנכס על שם המנוח ואשר לחיובי הארנונה הוסכם כי האחים וינציגסטר ישלמו לעירייה סך של 70,000 ₪ לסילוק מלוא חובות הארנונה שרבצו על הנכס עד ליום 1.4.2000.

בחודש מאי 2001 פנה ב"כ המנוח שטיפל עבורו בנכס, עו"ד ראובן בילט, וביקש מעירייה פטור מארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש] - פטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש. לאחר תיאום ביקור בנכס, ביום 14.10.2001 ניתן לנכס פטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש לשנת 2001. ביום 11.2.2002 פנה שוב עו"ד בילט לעירייה בבקשה לפטור בהעדר שינוי במצב הנכס. גם הפעם, לאחר תכתובות בעניין אפשרות הכניסה למקום לבדיקת הנכס, בסיכומו של יום לאחר ביקורת ניתן לנכס פטור לשנת 2002. משלא השתנה מצב הנכס, ביום 10.3.2003 ביקש עו"ד בילט פטור פעם נוספת, וביום 27.5.2003 אושר הפטור לשנת 2003 ובאופן דומה פעלו הצדדים גם לשנים 2004 ו-2005. הפטור האחרון אושר עד ליום 31.12.2005.

ביום 26.1.2006 פנה עו"ד בילט בבקשה נוספת לפטור. לפנייה זו לא נמצאה תגובת העירייה (ר' עמ' 26 לנספחי כתב התשובה). ביום 12.11.2007 פנה עו"ד בילט לעירייה וטען כי "לפני כשנתיים נודע לי משכנים כי פלשו לנכס". ע"פ המכתב עו"ד בילט פנה למשטרה אולם היא לא יכלה לסייע. עו"ד בילט החליף באמצעות מסגר ובליווי שוטר את המנעול, אולם הפולשים שברו את המנעול החדש ואף איימו על עו"ד בילט, עד שחש כי אם יפעל לסילוק הפולשים הוא מסכן את חייו. בהמשך נכתב כי "אשר על כן, לא יתכן לחייב את מרשי (הוא בן 84 ומתגורר בחו"ל) בארנונה בשעה שפולשים השתלטו על נכסו. אינני יודע את שם הפולשים, כי הם כמובן לא הודיעו שהם פולשים וגם לא הזדהו". עוד נכתב כי "עד מועד הפלישה, המקום היה הרוס... ולא חל חיוב בארנונה. משפלשו הפולשים למקום לא יכולתי להראות לעיריה את המקום... יש לפטור את מרשי מחיוב בארנונה ולהטיל אותו על הפולשים. אין לי ספק כי ביכולתכם לברר את שם הפולשים שכנראה גם משתמשים במים ובחשמל במקום וזאת על מנת להטיל עליהם חיוב בארנונה".

ביום 24.12.2007 השיבה העירייה לפניית עו"ד בילט, ובה צוין כי בתאריך 12.11.2007 "נערכה ביקורת בנכס אשר נמצא סגור ולא ניתן לקבל מידע מהשכנים. לפיכך, אין בידנו אפשרות לבדוק את טענותיך ולדעת את זהות הפולשים על מנת שנוכל להסב את חשבון הארנונה על שמם. אשר לבקשתך לפטור את מרשך מחיוב בארנונה הריני להשיבך כי מאחר ולא ניתן לדעת מה מצב הנכס אין באפשרותנו להענות לבקשתך". כן צוין כי אחד התנאים למתן פטור לנכס בלתי ראוי לשימוש, נדרש ש"אין יושבים בו". בסיכומו של דבר נכתב כי "הריני דוחה השגתך. כקבוע בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה) – תשל"ו – 1976 עומדת לרשותך זכות ערר על החלטתי בפני ועדת הערר וזאת תוך 30 יום". ערר לא הוגש.

ביום 15.4.2008 שלח עו"ד בילט מכתב לעירייה בו צוין כי "את הנכס מחזיק אשר אדרי ת.ז. [...] אשר פלש בכוח הזרוע למקום. מרשי שהוא תושב חוץ בן 85 אינו מסוגל לפעול בשיטות האלימות של הפולש ... יש לחייב את המחזיק בארנונה". ביום 6.5.2008 נערכה ביקורת בנכס שמצא כי מר אשר אדרי מחזיק במקום לצרכי מגורים. ביום 12.5.2008 הודיעה העירייה לעו"ד בילט כי בהמשך לפנייתו ובכפוף לביקורת, שונה שם המחזיק לאשר אדרי החל מתאריך 1.4.2008.

בשנת 2014 הוכרז המנוח כחסוי ומונה לו אפוטרופוס זמני. ביום 20.10.2015 נפטר המנוח בגרמניה. ביום 9.11.2017 ניתן צו לקיום צוואת המנוח בבית המשפט למשפחה. יורשיו של המנוח הם שני בניו, מר דב יונדף ומר מנחם יונדף – הוא העותר.

ביום 25.9.2016 נרשם שיעבוד על זכויות המנוח בנכס בחברת עמידר לפי סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה). ביום 6.12.2016 נמסר בכתובת הנכס מכתב התראה בגין רישום השיעבוד. ביום 29.11.2017 פתחה העירייה תיק משכון הוצל"פ מס' 531563-11-17, למימוש הערת השיעבוד.