עת"מ 24294-01-17 היימן - מכון לרישוי (1990) בע"מ נ' מדינת ישראל

בקשה לצו ביניים בה מבוקש ע"י המבקש שהינו מכון המשמש תחנת בדיקה לרישוי רכבים במשך שנים רבות (להלן גם: "המכון") למנוע את ביצוע החלטת המשיבה מיום 29/11/16 בכל הנוגע להתלייתו של כתב הרשאה מספר 8790 של המכון ל-12 חודשים בפועל (להלן: "החלטת ההתליה") אשר אמורה להיכנס לתוקף ביום 1/2/17.

זאת עד להכרעה בעתירה בה מבוקש לבטל את החלטת ההתליה עקב טענות להיעדר סמכות חוקית להתלות את כתב ההרשאה בנסיבות שבהן אין תחולה לתקנות 15ב' ו-15ג' לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 ושהליך השימוע שנערך למכון ביום 7/1/16 היה בלתי תקין ונפלו בו ליקויים רבים ודינו להתבטל, כמו גם ההחלטה המתבססת עליו, וכן עקב פגמים חמורים שנפלו בהחלטת ההתליה ושאמצעי התיקון שהושתו על המכון אינם מידתיים והם דרקוניים מפלים ואינם סבירים.

בהחלטת ההתליה הוחלט להתלות את כתב ההרשאה של המכון למשך 12 חודשים החל מיום 1/2/17 וכן נקבעו תנאים לחידוש כתב ההרשאה. המכון טוען לפגיעה אנושה בעיסקו ולכך שמאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו כדי שלא יווצר מעשה עשוי ובלתי הפיך בטרם תישמע העתירה. כך גם מפרט המכון את האירועים שקרו ונותן הסבר לכל אחד מהם ומסביר מדוע "לא כצעקתה" של המשיבה.

לטענת המשיבה מדובר בהתנהלות חסרת תקדים של המכון שעושה ללעג וקלס את בטיחות המשתמשים בדרכים כאשר, בין היתר, מכשיר רכבים מסוכנים ופסולים לנהיגה בכבישים, תוך שהוא מסכן את הציבור כולו, התנהגות בגינה התקיימו למכון שישה שימועים בשנים האחרונות, כאשר במהלך השנה שחלפה ממועד ישיבת השימוע ועד היום המשיך המכון והפר את נהלי הרשות בלפחות 6 מקרים שונים (נספח א' לתגובת המשיבה).

לטענת המשיבה מדובר בהחלטה סבירה מאוזנת ומידתית שלא נפל בה פגם כאשר האינטרס הציבורי וטובת הציבור מטים גם את כף מאזן הנוחות לחובתו של המכון.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לדחות את הבקשה לצו הביניים, כאשר מצופה שהעתירה תישמע בהקדם האפשרי ותסתיים במהרה, כך שאם יוחלט לקצר את תקופת ההתליה או לבטלה כליל או לשנות את תנאי חידוש ההרשאה לא יהיה מדובר במעשה עשוי ובלתי הפיך מבחינת מאזן הנוחות.