עת"מ 23827-04-12 משה אלעד נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל

לפניי בקשה לעיון בתיק שבכותרת שהגיש המבקש, מר דוד מזרחי.

טענות הצדדים

לטענת המבקש הוא מבקש לעיין בתיק "בדגש חובת קיום הליך שימוע", כאשר מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו הם: "המבקש קצין משטרה בדימוס בעניינו מתנהלים הליכים המשפטיים מצ"ב תצהיר ותלוש שכר מהמשיבה, המבקש נדרש להם בהליכים משפטיים וישמור על פרטיות העותר...".

לטענת המשיב 1 הבקשה אינה מנומקת דיה, ואין במטרתה כדי להצדיק את העיון ואת הפגיעה בפרטיותו של המשיב 1.

בנוסף, המשיב 1 טוען כי הוא והמשיב אינם צדים להליך מסוים והמבקש לא הצביע על אינטרס לגיטימי לשמו הוא מבקש לעיין בתיק שבכותרת.

המשיב 1 טוען כי הבקשה היא גורפת, כי המבקש לא הצביע על אינטרס או זיקה כלשהם המצדיקים את העיון במסמכי התיק (ואף לא בחלק מהם) ועצם קיומו של הליך אשר המבקש לא היה צד לו אינו מצדיק את העיון.

באשר לחובת קיום שימוע, טוען המשיב 1 כי ישנה פסיקה רחבה ממנה הוא יכול ללמוד את כל אשר הוא חפץ. בנוסף, המשיב 1 טוען כי הוא מחק את עתירתו, לא ניתן פסק דין בתיק ולכן התיק לא פורסם והוא איננו פומבי. כמו כן הוא טוען כי כתבי הטענות כוללים חומר פרטי ורגיש בנוגע להעסקתו במשטרת ישראל, ובאיזון האינטרסים ההגנה על פרטיותו גוברת על הנימוק לעיין בתיק.

המשיב 1 טוען כי אין דרך להבטיח שלא ייעשה שימוש במידע המצוי במסמכי התיק לצרכים אחרים ובפני מי ייחשפו ולכן הוא טוען כי גובר האינטרס של הגנה על פרטיותו על פני האינטרס של המבקש. באשר לכתבי הטענות שבתיק, טוען המבקש כי הושקעה בהם עבודה רבה ואין בהם זיקה למבקש.

המשיב 2 טוען כי הוא מתנגד לבקשתו של המבקש לעיין בתיק משום שהתיק כולל פרטים אישיים הנוגעים למשיב 1, אשר גילויים יפגע בפרטיותו, וכן המשיב 1 התנגד בעצמו לעיון התיק. בנוסף, המשיב 2 טוען כי החומר שבעתירה נשוא הבקשה אינו רלבנטי למבקש משהוא פוטר מחמת חוסר התאמה.

כן טוען המשיב 2 כי המבקש שהינו תובע סדרתי עתר לפיצויים שונים ולזכויות בסך של למעלה מ-2.5 מיליון ₪ וכי תביעתו נדחתה (סע"ש 33473-01-13). עוד טוען המשיב 2 כי המבקש ערער על פסק הדין וערעורו תלוי ועומד (ע"ע 18541-12-15).

המבקש הגיב לתגובת המשיבים.

ביחס לתגובת המשיב 1 טען המבקש כי ישנם הליכים נוספים אותם הוא מקיים (בר"מ 6054/16; ע"ע 18541-12-15; ע"ע 31025-06-15), וכי יש לו אינטרס לגיטימי לעיין בתיק לאור ההליכים אותם הוא מנהל. לטענתו, המשיב 1 לא הצביע על איסור שבדין ואין מדובר בתיק חסוי או בתיק שהתנהל בדלתיים סגורות; כי העיון מוצדק בתור מי ששירת בשירות המשיב 2; וכי המשיב 1 לא ציין מהו עיון בהיקף מידתי. לטענת המבקש הוא מבקש לעיין על מנת לעמוד על טענת קיום הליך שימוע שנטענה לכאורה בהליך, וכי אין משמעות לכך שלא ניתן פסק דין, משברצונו לבחון את מדיניות המשיב 2. כן טוען המבקש טענות ביחס לתצהיר שהגיש המשיב 1.

ביחס לתגובת המשיב 2 טען המבקש כי טענותיו הן סתמיות ואינן עולות בקנה אחד עם עקרון הפומביות וזכות העיון, וככל שאכן היה מדובר בהליך חסוי היה על המשיב 2 לפעול לחסותו בזמן אמת. עוד טוען המבקש כי ישמור על פרטיות המשיב 1 כמי שהיה קצין משטרה במשך שלושה עשורים.