עת"מ 23365-12-14 חברת בית חלקה 39 בגוש 6204 בע"מ ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב ואח'

1.לנוכח בקשת העותרת, חרף ביטול התוכנית שעמדה במוקד העתירה והיוותה את העילה העיקרית להגשתה, ניתנה לעותרת רשות לתקן את העתירה המקורית על מנת לייחד אותה לנושא ההפקעה בלבד. הרשות כאמור ניתנה לא בלי היסוס, למרות התנגדות המשיבות אשר טענו שמדובר בטענה שולית וצדדית לעתירה המקורית. זאת נעשה מתוך התחשבות עם העותרת על מנת להקל עליה ולחסוך ממנה את ההוצאות הכרוכות בהגשת עתירה חדשה. מתן הרשות כאמור גרר אחריו את ביטול מועד דיון שהיה קבוע לתאריך 3.5.15. לעותרת ניתנה שהות לתקן את עתירתה עד ליום 15.5.15 והדיון בעתירה המתוקנת נקבע לתאריך 6.7.15.

2.בתאריך 6.5.15 עתרה העותרת למתן אורכה להגשת העתירה המתוקנת עד ליום 20.5.15 ובקשתה נעתרה.

3.בתאריך 21.5.15 הוגשה בקשה למתן אורכה נוספת להגשת העתירה וכן בקשה לדחיית מועד הדיון לחודש נובמבר או דצמבר. הבקשה נומקה בעומס רב במשרדי ב"כ העותרת. המשיבות לא התנגדו לבקשה.

4.מאחר שבקשה זו הוגשה בהיותי בשבתון, ללא נגישות לתיק ו/או לנט המשפט, הנחיתי את העוזרת המשפטית להודיע לב"כ העותרת כי לא איעתר לדחיית הדיון (בשנית) בהעדר נימוקים המצדיקים זאת. עם זאת, למרות שחלף המועד שנקבע להגשת העתירה המתוקנת, ניתנה לעותרת רשות להגישה לאלתר.

4.בהמשך להודעת העוזרת המשפטית כאמור, הודיע ב"כ העותרת כי לא יהא סיפק בידו להגיש עתירה מתוקנת במועד שנקבע ועתר למחוק את העתירה תוך בקשה לשמירת זכותו להגיש עתירה חדשה בהתייחס לשאלת ההפקעה. כמו כן עתר לפסיקת הוצאות בהתייחס לעתירה המקורית, שהצורך למחקה נבע מביטול התוכנית על ידי המשיבות.

5.המשיבות הביעו הסכמה למחיקת העתירה אך הדגישו כי אין בכך כדי לגרוע מכל טענה העומדת להן הן כנגדה והן כנגד עתירה חדשה ככל שתוגש, לרבות טענת שיהוי והתיישנות. הן הביעו התנגדו להטלת הוצאות. משיבות 3 ו-4 טענו בעניין אחרון זה כי העותרת אינה זכאית להוצאות בין היתר לנוכח ריבוי ההליכים על ידה תוך ”קרב מאסף" בכל שלב ושלב והתנגדויות סרק מיותרות שגררו אותן לתגובות בכל מהלך. עוד צוין, כי העתירה מוקדה בנושאים של שמאות והערכת שווי כאשר מלכתחילה העותרת הייתה מעוניינת בתוכנית והיא נמלכה בדעתה רק מטעמי כדאיות.

6.לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

א.לבקשת העותרת, אני מורה על מחיקת העתירה. לאור עמדת המשיבות, איני רואה מקום לתת רשות ספציפית או להביע עמדה כלשהי, לכאן או לכאן, בהתייחס להגשת עתירה חלופית.

ב.אשר להוצאות: אני מפנה להחלטתי מיום 12.4.15 בהתייחס לעתירות 66240-12-14 ו- 7982-02-15 ולשיקולים שהנחו אותי שם בנושא ההוצאות. בהתייחס לעתירה דכאן, ייתכן שבנסיבות רגילות, אם היה העותר מצטרף לעותרים האחרים לעניין מחיקת העתירה, היה מקום לפסוק לטובתו הוצאות מינוריות בדומה לאלה שנפסקו לטובת העותר בעת"מ 66240-12-14. מנגד, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהעתירה הנוכחית לא נמחקה באותו עיתוי ראשוני, כאשר בקשות העותר לתקן את העתירה המקורית והבקשות השונות בהמשך לכך, הצריכו הגשת תגובות נוספות מהמשיבות וגרמו להן להוצאות. הדברים אפוא מתאזנים ואין הצדקה לפסיקת הוצאות.